|
|
עמוד:7
האחרון היה מסויג עד שיאקושב “ הצליח “ להביא אליו את אחיו מבריה “ מ , ובכך הוכיח את יכולותיו של ה “ טראסט “ . כמו כן הביא יאקושב את מריה להלסינקי , דרך אותו “ חלון “ בגבול הרוסי , מה שהיווה “ נסיעת מבחן “ מוצלחת של המעבר . בספטמבר 1924 הגיעו ריילי וקוטפוב להלסינקי ונועדו עם מריה , בונאקוב ויאקושב , שהבטיחו כולם כי הוא יכול להגיע למוסקבה ללא חשש . נוכח היסוסיו של ריילי הציע לו יאקושב כי יבוא לפגישה עם מועצת ה “ טראסט “ וישוב להלסינקי לאחר יומיים . ריילי קיבל את ההצעה וכתב לאשתו כי הנסיעה הכרחית וכי “ לחלוטין אין בכך סיכון “ . למחרת בערב נלקח לגבול ועבר לרוסיה דרך ה “ חלון “ המאובטח . הוא נפגש בלנינגרד עם המנהיגים כביכול של ה “ טראסט “ ( יאקושב , גנרל פוטאפוב ונוספים ) , ניהל עמם דיונים שפרטיהם אינם ידועים ובדרכו חזרה לתחנת הרכבת - נעצר . לצורך כיסוי בוים בגבול הפיני קרב יריות , שבעקבותיו פורסם כי ריילי נהרג בחילופי הירי . בחקירתו שמר תחילה על שתיקה אך לאחר שהראו לו עיתון בריטי ובו דיווח על מותו - פתח את פיו ודיבר בחופשיות . באחד מהטיולים ביער , שאליהם הוא נלקח מדי פעם , הוא נורה מאחור ומת . ככל הנראה הייתה הכוונה המקורית לשמוע ממנו דברים בדיוני “ מועצת הטראסט “ , לאפשר לו לחזור בשלום לפינלנד ומאוחר יותר להביאו לרוסיה ולעצרו - אלא שהדברים שהשמיע על אודות תוכניותיו , שהוכיחו עד כמה הוא מסוכן , הביאו למעצרו כבר בביקורו זה . יש הגורסים כי המידע ששאבו הרוסים מריילי לגבי השירותים המערביים איפשר להם “ לשתול “ את סוכניהם בשירותים החשאיים של מדינות המערב , “ שרשרת שתילות “ שנמשכה עשרות שנים . היעד : הפוליטיקאי והעיתונאי הנודע ואסילי שולגין היעד הבא בקרב הגולים היה פוליטיקאי ועיתונאי ידוע , ואסילי שולגין . ה “ טראסט “ היה ער כי שולגין מונע מרצון עז למצוא את בנו , שנעלם בקרים ב . 1920 - יאקושב הזמינו אפוא לבריה “ מ והבטיחו כי ה “ טראסט “ יעשה כל מאמץ לאתר את הבן . שולגין נענה להזמנה , אף שהוזהר , ובליל ה 23 - בדצמבר 1925 עבר דרך “ חלון “ בגבול היוגוסלבי . מאותו רגע לווה על ידי אנשי ה “ טראסט “ , בהם ידידו הוותיק יאקושב וכן מריה ובעלה , שנוכחותם הסירה כל פקפוק כי ידע עד כמה הם התנגדו לבולשביקים . לפי אחד הסיפורים , הוא השתתף בטקס כנסייתי שאורגן במיוחד עבורו במרתף מוסקבאי ונשק את ידיו של “ כומר אורתודוכסי “ , שהיה מתחת לגלימתו המשנה לראש הג . פ . או , מנז ' ינסקי . לאחר מספר חודשים , לאחר שהמאמצים לאיתור בנו העלו חרס , החליט שולגין לשוב ליוגוסלביה . קודם חזרתו סיכם עם יאקושב כי יכתוב ספר על רשמיו וכי ישלח לו את טיוטת הספר לצורך הערות . באפריל 1926 חזר לבלגרד ועד מהרה פרסם את ספרו “ שלוש בירות “ ובו הביע את התרשמותו כי המצב קשה , אך בריה “ מ בדרך להתאוששות והבולשביקים יסולקו מהשלטון . הספר שיקף למעשה את קו התעמולה של ה “ טראסט “ , שלפיו כל התערבות עלולה לפגוע בהתפתחות זו . אקורד הסיום של מבצע ה “ טראסט “ התרחש באפריל . 1927 אחד מבכיריו ומי שנטל תפקיד מרכזי בכל הפעילויות דלעיל , אדוארד אופרפוט , הגיע יחד עם מריה שולץ ( שעמה ניהל אז רומן ) לפינלנד . אופרפוט חשף בפני השלטונות את סיפור ה “ טראסט “ שממנו ערק . סיפורו , כפי שכתב בעצמו , התפרסם בעיתון בשפה הרוסית שיצא בריגה והכה גלים . כמו בנושאים רבים אחרים הקשורים ל “ טראסט “ , הדעות חלוקות אם אופרפוט היה פעיל ב “ טראסט “ תחת לחץ כטענתו , או שעריקתו הייתה מבצע הונאה מתוחכם . ארגוני המהגרים הוכו מכה קשה לאחר שהתברר עד כמה היו תמימים וחשופים להטעיות , ועד כמה היו חשופים לג . פ . או . כך גברו הפילוג והחשדנות בקרבם . בכך לא הסתיים סיפורם של מריה שולץ וחברה אופרפוט . בשיחות עם גנרל קוטפוב , שהגיע אף הוא לפינלנד , סוכם כי השניים ישובו לבריה “ מ לבצע פעולות טרור . ושוב יש גרסאות שונות : האם מריה - שמשך שנים ניסתה לשכנע את יאקושב לעבור לפעילות אלימה ונדחתה - התפכחה ושאפה נקם ולכן שכנעה את אופרפוט ? או שהיו אלה קוטפוב וחבריו שלחצו על אופרפוט להוכיח את כנותו ואת חזרתו למוטב ? מכל מקום , שוגרו שתי חוליות חבלה , האחת למוסקבה בראשות מריה ובה גם אופרפוט , והשנייה ללנינגרד , בראשות ויקטור לריונוב . ב 30 - במאי 1927 הגיעו הקושרים ברכבת לילה מהלסינקי אל הגבול ושם התפצלו . החוליה של לריונוב הגיעה ללנינגרד ועלה בידה לפוצץ אולם כנסים קומוניסטי ולשוב בשלום להלסינקי . לגבי חוליית מוסקבה , ב 10 - ביוני פרסמה סוכנות הידיעות הרוסית “ טאס “ ידיעה על ניסיון לפוצץ את מפקדת הג . פ . או בעיר . בפרסום נוסף , ב 5 - יולי , נמסר כי שלושת חברי החוליה , כולל מריה ואופרפוט , נלכדו והוצאו להורג . מעניין – אך לא מפתיע – כי ב 1928 - נמסר בדו “ ח רשמי של ממשלת בריה “ מ כי החוליה כללה שניים בלבד - ושמו של אופרפוט לא הוזכר . גם לגבי אופן מותו יש גרסה נוספת , שלפיה נהרג אופרפוט באזור סמולנסק ואילו מריה נהרגה מערבה משם , לאחר קרב שבו נלחמה עד אחרון הכדורים שבאקדחה . מבצע “ טראסט “ הסתיים לאחר חשיפתו . הצלחתו הרבה עד אז הסתייעה בחולשת המהגרים הלבנים ותמימותם היחסית . נכון שההצלחה לא הייתה מלאה , שכן הג . פ . או לא הגיע לשליטה מלאה על כל התאים המונרכיסטיים , לרבות בתוך בריה “ מ , אך גם בהתחשב בכך מדובר בהישגים מרשימים . ומה באשר לדמויות שהוזכרו ושלא הוזכרה אחריתם ? הדוכס הגדול ניקולייביץ נפטר ב 1929 - מדום לב . הגנרל וראנגל עבר ב 1924 - לבריסל ונפטר שם בביתו ; יש הטוענים כי הורעל על ידי אחיו של משרתו , שהיה סוכן הג . פ . או . הגנרל קוטפוב נעלם ב 1930 - בפריז , ועל פי עדויות נחטף באמצע רחוב סואן בידי שלושה אנשים והוכנס למכונית . הגרסאות חצויות בין הטענה כי נאבק בחוטפיו ונפטר מהתקף לב , נחנק בתוך שטיח שבתוכו גולגל או הוברח לבריה “ מ . מהצד השני של המתרס , ארתור ארטוזוב , שניהל את המבצע , המשיך בקריירה מוצלחת עד שנאסר במאי , 1937 במסגרת הטיהורים הגדולים וכחלק ממזימה כביכול של הגנרלים . כרבים וטובים , וגם פחות טובים , הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה . לעומתו זכה דז ' רז ' ינסקי , מייסד ה “ צ ' קה “ , למות ביולי , 1926 במוסקבה , מהתקף לב בגיל , 49 מיד לאחר שנשא נאום בן שעתיים בפני הוועד הבולשביקי המרכזי שבו תקף בשצף קצף את טרוצקי ומרעיו . השלטון הקומוניסטי פס מהעולם ב . 1991 - מקורות והערות מופיעים בגיליון האינטרנטי ואסילי שולגין . לאחר שהמאמצים לאיתור בנו העלו חרס , החליט לשוב ליוגוסלביה
|
|