|
|
עמוד:9
[ 1 ] הקדמה : מסעות טרנס – אטלנטיים בספטמבר 1985 התרחש מאורע קטן במונטריאול בזמן הפסטיבל הבינלאומי למחול חדש ( Festival International De Nouvelle Danse ) הראשון , מאורע שמרבית משתתפיו ודאי שכחו זה מכבר . במהלך אותו השבוע הציגו מרס קנינגהם , פינה באוש , טרישה בראון ואנה תרזה דה – קירסמאקר עבודות בפסטיבל ושהו , ביחד עם חברים מקבוצות המחול שלהם , בו זמנית באותו המלון . ערב אחד ישבה הרקדנית דנה דווידה , מנהלת המרכז למחול נסייני של מונטריאול Tangente ואחת המארגנות של הפסטיבל , בבית הקפה של המלון ושוחחה עם טרישה בראון ועם סטיבן פטרוניו ( שרקד עדיין אצל בראון באותה התקופה ) . דווידה ציינה שפינה באוש וכמה מהרקדנים שלה יושבים בשולחן הסמוך . כשבראון אמרה שהיא מכירה את עבודתה של באוש , אבל טרם פגשה אותה , ערכה דווידה היכרות ביניהן , ובהדרגה פתחו חברים מקבוצות המחול השונות בשיחות ביניהם . המפגש המקרי הזה משמש נקודת מוצא לספר על תיאטרון מחול ג 'דסון ועל המורשת שלו מכיוון שהוא מציג מפגש בין אמני מחול חדשני מאירופה ומארצות הברית ושואל שאלות על המשותף להם . בעיני מי שאינו שייך לחוגי המחול , עשוי מפגש כזה בין מנהלי קבוצות מחול בינלאומיות מובילות להיראות די חסר חשיבות , אולם בעולם המחול דובר האנגלית מוצגות בראון ובאוש כהפכים גמורים כמעט בכל הנוגע לפרקטיקת המחול החדשני . בראון , בעיני חוקרים ומבקרים רבים בארצות הברית , נתפסת כמי שמזככת ללא הרף את חיפושיה אחר דרכים חדשות ומופשטות להבנייתו של מחול טהור ומופשט .
|
|