במבט לאחור

עמוד:

קמ ” ן חט ’ מילואים , 11 שייע בר מסדה : אסור “ לחסוך ” בחומר מודיעין שטח החטיבה פרצה לרצועה משלושה כיוונים . כל הכוחות נתקלו בהתנגדות קשה ונאלצו להילחם בקרבות קשים , לעתים פנים מול פנים , כשהמודיעין בניהול הקרב הוא המודיעין הבסיסי פלוס מה שהם ראו או מי שהם נתקלו בו . התצפיות החטיבתיות לא היו יעילות בגלל מבנה השטח וצפיפות הפרדסים , והמידע שניתן היה לקבל מסיורי האוויר , מהתצ ” א וממקורות אחרים היה בעל ערך מועט ביותר . עזה וטיהור הרצועה : החלה לבוא לידי ביטוי עבודה טובה שעשו מספר חקש ” בים שצורפו לחטיבה , כמו מפות מיקוש ומסמכים נוספים שנפלו בידינו . הלקחים האישיים שלי מהקרבות לכבוש הרצועה היו בעיקר בשני תחומים : מול כל המאמצים והמשאבים המושקעים בהכנת חומר המודיעין הבסיסי , חייבים להשקיע מאמצים ומשאבים בהיקף דומה , ואולי אף יותר , להשגת המודיעין המפורט והעדכני הדרוש לכל אחד מכוחות המשנה בניהול קרב . בכל מקרה , ובמיוחד בלחימה בשטח בנוי או סגור , אסור “ לחסוך ” בחומר מודיעין שטח , לא באיכותו ולא בכמותו . לא יעלה על הדעת שיחידת משנה ( מחלקה – פלוגה ) תתכנן ותילחם בשטח כזה עם מפות בקנה מידה - 1 : 50000 מה שנאלצנו לעשות . קמ ” ן חטיבה , 10 חגי מן : לו " ז צפוף “ הגענו , המח ” ט ואני , בהליקופטר לבית חנינא . במקום נערכה קבוצת פקודות חפוזה לכיבוש תל אל פול ובשלב ב ’ – הגבעה הצרפתית וגבעת המבתר . קיבלנו ידיעה שכוח שריון עולה מהבקעה לכוון מערב . עד אז הספיק גדוד 95 להשמיד שלושה טנקי פאטון באזור תל אל פול . בקבוצת הפקודות בבית חנינא קבע המח ” ט שגדוד 95 יישאר בא - זהרה כבסיס אם , בעוד גדוד 106 יכבוש את תל אל פול ואחר כך יתקדם דרומה ויכבוש את המבתר והצרפתית . הביצוע היה בהתאם לתכנון : לאחר כיבוש תל אל פול נעו הטנקים של 106 אחריהם , המג ” ד ואחריו אנחנו בזחל מ ”פ הסיור במהירות דומה . כשהסיירת הגיעה לירידה ליריחו היא גילתה מארב של טנקים , וכשהתקרבנו ראינו אותם בורחים . חיל האוויר סייע לנו , ועלה גם על הטנקים וגם על כוח עיראקי שכלל נגמ " שים ומשאיות בסביבות 13 : 30 ביום שלישי נענו לעבר רמאללה עם גדוד הטנקים קדימה , כשהסיירת לפניו . בינתיים גדוד 104 השלים את המשימה בציר של בית חנינא , הצטרף מאחור וקיבל משימה - להחזיק במבתר ובתל אל פול . התנועה הייתה כמעט ללא התנגדות , פרט לצליפות באזור שועפט . ביום רביעי בבוקר קיבלנו פקודה לנוע לעבר יריחו . כשחזרנו לשדה התעופה קלנדיה קיבלנו שם מספר פקודות . האחת הייתה לנוע במהירות לעבר שכם . ארגנו הכול לעבר שכם , לא הספקנו לתת פקודה “ נוע ” . קיבלנו משימה להתארגן מיד לסייע בכיבוש ירושלים , ובמקביל פקודה להיות מוכנים לעבור דרך העיר ירושלים לעבר בית לחם . נערכנו והיינו מוכנים לכל הפקודות האלה די מהר . בשעה 13 : 00 קיבלנו פקודה לנוע לעבר יריחו . עשינו מיד תפנית במקום , הדרך הייתה מוכרת ודהרנו ליריחו . הגענו לשם בשני צירים : הסיירת וגדוד 95 נעו על הציר הצפוני , ציר טייבה . גדוד 106 ועוד פלוגת טנקים נעו על ציר דיר דבואן . כשהסיירת הגיעה לירידה ליריחו היא גילתה מארב של טנקים , וכשהתקרבנו ראינו אותם בורחים . חיל האוויר סייע לנו , ועלה גם על הטנקים וגם על כוח עיראקי שכלל נגמ ” שים ומשאיות . כיבוש יריחו נעשה באור אחרון , כשגדוד הטנקים תקף את העיר וגדוד 106 עם פלוגת הטנקים תקף את המשטרה . בסביבות 19 : 30 נכבשה יריחו . ביום שישי , 9 ביוני 1967 בשעה 8 : 00 קיבלנו פקודת התראה לתנועה צפונה . נאמר שמסוק ינחת כדי להטיס לחפ ” ק צפון את קבוצת הסיור החטיבתית . המסוק לא הגיע ובשעה 11 : 30 נענו צפונה ברכב ( ג ’ יפ סיור ומכונית נוסעים של המח ” ט ) . הגענו לחפ ” ק צפון ב 16 : 00 - לערך וקיבלנו משימה : לתקוף למחרת עם שחר את הסורים בגזרת תאופיק - פיק ולהתקדם לעבר צומת בוטמיה במסגרת אוגדה . 36 עם קבלת המשימה עליתי לנצרת וקבלתי בפיקוד מפות , תצ ” א אנכי ופוטוסטטים , תיקי עלייה לרמה ונתוני אויב . כשחזרתי עם כמות החומר הרבה התברר בחפ ” ק אוגדה 36 בפוריה שהפקודה הוקפאה , ולפיכך ירוכזו כוחות החטיבה בצומת גולני ב 100400 - ועוד באותו לילה חולק חומר המודיעין לכל היחידות . המח ” ט לא השלים עם ביטול פקודת התקיפה לחטיבה , ובשבת בשעה 11 : 00 לערך הגענו המח ” ט ואני לחפ ” ק צפון “ לחפש עבודה ” . לחציו של המח ” ט הביאו לכך שהחטיבה קיבלה פקודה לעלות לרמה דרך דרבשייה , שנכבשה על ידי הצנחנים , ולנוע במהירות על דרך הנפט לעבר צומת בוטמיה . חומר מודיעין לגזרה זו לא היה בידי , נוכח לוח זמנים קצר לא היתה אפשרות להביאו מנצרת . לכן “ השגתי ” מספר פוטוסטטים שעליהם תודרכו מפקדי היחידות בקבוצת פקודות חפוזה , שנערכה בנאות מרדכי ב . 101300 - התנועה לרמה היתה בציר אחד קשה לתנועה , שמשני צדיו שדות מוקשים . החטיבה כולה עלתה לרמה במשך הלילה וביום ראשון , 11 ביוני , עם שחר , נעו הכוחות לעבר צומת בוטמיה והגיעו יחד עם הצנחנים שהונחתו במסוקים . החטיבה קיבלה אחריות לגזרה מצפון לחושניה ועד דרומית לג ’ וחדר . מיום ראשון עסקה החטיבה בטיהור השטחים ובפינוי רק ” מ אויב . ביום שלישי קיבלה החטיבה אחריות לגזרה הדרומית עד אל חמה , וזה נמשך עד 17 ביוני , כשהחטיבה הורדה לשפלה ובהדרגה השתחררה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא