|
|
עמוד:
שמונה ימים לאחר מכן הפכה אותו לנחלת הדמיון . חרף העובדה שתוכנית “ ברדלס ” לא יצאה אל הפועל , סביר כי גם לו יושמה הייתה נוחלת כישלון חרוץ . ניתן להגיע למסקנה זו לאור הניסיון של חיל האוויר המצרי לשלוח לתקיפות את מעט המטוסים שנותרו לפליטה ממבצע “ מוקד ” , כדי להאט את ההתקדמות הישראלית . אל ” מ תחסין זאכי , מפקד הצוות האווירובטי של חיל האוויר המצרי , סיפר כי כבר בבקר ה 6 - ביוני המריאו מספר גיחות למטרות חיפוי אווירי ואף תקיפה . “ באותו בוקר יצאו שני מטוסי סוחוי 7 להפציץ את ‘ שדה התעופה בחלוצה ’ , ולאחר שגילו כי אין שם מטוסים המשיכו בטיסה לכיוון שדה התעופה בנבטים ותקפו אותו . בדרכם חזרה יורטו המטוסים על ידי מטוסי מיראז ’ , אחד מהם נפגע אך הצליח לנחות 29 נחיתת חירום בבסיס אבו סוויר ” . סיפורו של תחסין נשמע מפוקפק לפחות בכל הנוגע לתקיפת “ שדות התע › ו פה הישראליים ” , פשוט משום שלא היו כלל שדות כאלו . בשני האתרים היו מסלולי נחיתה לשעת חירום בתקופת המנדט , ואילו שדה התעופה בנבטים הוקם רק ב . 1983 - עובדה זו יכולה להסביר היטב מדוע הוא לא מצא מטומ סים שיוכל לתקוף . השימוש של תחסין במידע בן יותר מ 20 - שנה דאז יכולה ללמד משהו על איכות ה ” מודיעין ” שעמד לרשות המצרים . משמעות תיאורו של תחסין היא כי המודיעין שהיה לחיל האוויר המצרי הסתמך במקרה הטוב על מפות מנדטוריות של מסלולי משנה מאמצע שנות ה . 40 - עם “ מקורות מודיעיניים ” שכאלה , אין פלא כי הוכנו תוכניות תקיפה למתקן מכ ” ם באילת שלא היה קיים כלל . הסיכוי למתקפת פתע מוצלחת כמעט ולא קיים . מה גם שחיל האוויר הישמ ראלי ברובו הגדול , לראשונה בהיסטוריה האווירית , פרש את מטוסיו בדימ רים תת - קרקעיים מוגנים מתחילת שנות ה , 60 - כך שלו הייתה מושגת הפתעה , ספק רב אם ניתן היה לפגוע במטוסיו . גם 7 שנים לאחר מכן , בעקבות מלחמת יום הכיפורים , בספר שפרסם בקהיר קצין מודיעין מצרי שחתם בשם העט חמיד עבד אל מאהר הוא מציג את רשימת “ שדות התעופה בישראל ” , ובהם שדות תעופה כדוגמת “ רמלה” השייך לאזור הדרומי של חיל האוויר ורשימת מתקני מכ ” ם שלא היו ולא 31 נבראו . בניגוד ל ” מוקד ” , שהוכן בדקדקנות במשך יותר מחמש שנים , הייתה התוכנית המצרית פרי אלתור חפוז של ימים ספורים . לא רק מודיעין חסר בו אלא גם רכיב ההפתעה נעדר . מנהיגי מצרים הצהירו שוב ושוב על מתקפה קרבה על ישראל . גם התנאי השלישי , ריכוז הכוח , נעדר לחלוטין מתוכניות הקרב המצריות . האלוף מוטי הוד הסביר כי הפיצול אפיין את כל מהותו של הכוח האווירי המצרי . לדבריו הוא לא חשש מחיל האוויר המצרי , בין היתר כי “ המבנה שלהם היה מפוצל וזה פגע בשליטתם על חיל האוויר . הייתה להם הגנה אווירית שלה מטוסי מיג , 21 היה ‘ פיקוד המפציצים ’ , שזה פיקוד אחר לגמרי , והיה מפקד חיל האוויר , שישב בקהיר ללא שליטה על דבר . לכן הם 32 לא היו יכולים לתקוף אותנו בהפתעה ” . בהיעדר כל שלושת התנאים ששילובם יחדיו היה ביסוד הצלחת המבצע , היו סיכוייה של התקפת פתע מצרית קלושים . החיקוי הפקיסטני שכשל : “ מבצע ג ’ ינג ’ יס חאן” הצלחתו של מבצע מוקד עוררה גל התפעלות והערצה ברחבי העולם . צבאות רבים למדו ככל הניתן את פרטי התקיפה ובמקרה אחד לפחות נעשה במודע ניסיון לחקותו . היו אלה הפקיסטנים , שפתחו במלחמה נגד שכנתם הודו בחורף . 1971 המאבק היה סביב חלקה המזרחי של פקיסטן . הפקיסטנים למדו את פרטי מבצע “ מוקד ” ובליל ה 3 - בדצמבר 1971 פתחו במתקפת פתע על רבים מבסיסי חיל האוויר ההודי . ההתקפה נחלה כשלון מוחלט . ראש ממשלת הודו אינדירה גנדי הכריזה מלחמה על פקיסטן , ומאחר וגם ההודים מיהרו ללמוד ולאמץ את לקחי “ מבצע מוקד ” , רבים מכלי הטייס שלהם פוזרו בין הבסיסים השונים ואחרים היו חבויים . ההודים חיקו גם את הפעילות הקרקעית במלחמת ששת הימים , עקפו מרכזי אוכלוסיה ובתנועה מהירה שמלוותה בחיפוי אווירי צמוד השלימו , בתוך 12 ימים בלבד , את 33 כיבוש חלקה המזרחי של פקיסטן , שהפך למדינת בנגלדש . במבצע שכונה “ ג ’ ינג ’ יס חאן ” הותקפו 11 שדות תעופה הודיים . מיד לאחר הפקודה למבצע יצא לדרכו גל התקיפה הראשון , שהצליח לחמוק מגילוי המכ ” מים ההודים באמצעות טיסה בגובה נמוך מאוד , בדומה למבצע “ מוקד ” . ההודים גילו כי הותקפו רק כשהחלו ליפול פצצות על בסיסי חיל האוויר שלהם . הפקיסטנים התוקפים השתמשו במטוסים מערביים , חלקם , לדוגמה המיראז ’ , 3 היו בדיוק אלה ששימשו את צה ” ל . ההודים מנגד השתמשו במטוסי חיל האוויר המצרי : סוחוי 7 ומיג . 21 אף שבתקיפה הראשונית של בסיסי פתאנקוט וארמיסטאר הצליחו הפקיסטנים לפגוע במסלולים , תיקנו אותם צוותי הקרקע ההודי בתוך שעות ספורות והשמישו את בסיסי חיל האוויר שלהם . יצאו מהם טיסות יירוט ואף תקיפות נגד כבר למחרת בבוקר , ועל אף הפגיעה במערכת המכ ” ם שנפגעה בגל תקיפה שני 34 של הפקיסטנים . בסך הכול הפיל חיל האוויר הפקיסטני 183 פצצות על 12 מטרות בהודו , ועל פי דיווחי הטייסים פגעו 120 מהן במטרתן . לא היה די בהפתעה לשתק את חיל האוויר ההודי בגזרת הלחימה במערב הודו , והיא הצליחה לכל היותר לשתק מספר שדות תעופה לשעות ספורות ולפגוע בכמה מטוסים . אחת הסיבות המרכזיות לכישלון הייתה נעוצה בכך שבניגוד לריכוז הכוח שאפיין את מבצע מוקד , במבצע ג ’ ינג ’ יס חאן השתתף חלק קטן בלבד מחיל האוויר הפקיסטני . מספר הגיחות שהופעלו והפצצות שהוטלו לא הגיע אפילו לעשירית מאלה שהוטלו ב ” מוקד ” . בנוסף ניכר מחסור בחלקי חילוף לציוד המערבי של הפקיסטנים וגם רמת האימון של הטייסים הייתה לוקה בחסר . הכוח לא התאמן על תקיפות מטרות המדמות את הבסיסים שהותקפו במהלך המבצע , כפי שעשה חיל האוויר הישראלי . הסבר האחרונה לכישלון טמון במוכנותם של ההודים . נראה שמספר אנשי צוות של חיל האוויר הפקיסטני ערקו להודו והזהירו מפני מתקפת הפתע האווירית . חרף ההפתעה הטקטית , ההודים הם מוכנים במישור האסטרטגי 35 הכולל לקראתה ולכן לא השיגו הפקיסטנים את מטרתם . אמרה המיוחסת לאחד מהגנרלים של מדינות הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית קובעת כי כדי להכריע קרב יש להגיע למגע עם האויב “ הכי מהר ועם הכי הרבה ” ( . ( ” Fastest with mostest “ האמרה , המיוחסת ל , 1867 הייתה נכונה במדויק גם 100 שנים לאחר מכן , בתוספת צנועה אחת : לא די להיות שם הכי מהר ולהשיג הפתעה והכי הרבה כדי להשיג הכרעה . כדי לנצח יש צורך גם בהיכרות מודיעינית מעמיקה עם האויב ובאימון קפדני מול האתגרים שהוא מציב . מבצע “ מוקד ” שילב בין כל אלו והצליח . החיקויים המצרי והפקיסטני שלו נעדרו חלק מהרכיבים הדרושים להצלחה , ולכן נחלו כשלון . כמו תמיד בהיסטוריה הצבאית , התברר כי האמרה “ סוף מעשה במחשבה תחילה ” איננה רק המלצה , אלא במקרים רבים נוסחת הפלא היחידה העשויה להביא לניצחון . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנט .
|
|