במבט לאחור

עמוד:

האלוף ( מיל ’ ) אהרון יריב : “ אני משוכנע שאם הייתה הערכת מצב ב , 1966 - הייתה עולה אפשרות של מלחמה” קטע מראיון שערך דוד שטנר עם ראש אמ ” ן בתקופת מלחמת ששת הימים מהלקחים של המלחמה , כפי שהופיעו בחוברת שהופצה בכנס שישבת בראשו , עולה תמונה בלתי מלבבת - חוסר בעזרי מודיעין והליכה בעיוורון מסוים , למשל בירושלים . “ באופן כללי , לעניין מפות ועזרים יש לקצץ בכמויות ובסוגים . אין צבא בעולם שמספק כמויות כאלה , ומכך נוצר מצב שאת הכמות הרבה הזו צריך לעדכן - אחרת עלול להתרחש אסון . איך אפשר לעמוד בכך ? שני דברים לא מצליחים בחיים : דיווח ומפות קוד . דיווח לא רואים ותמיד יש בו תקלות , ומפות קוד – מה שלא ייעשה תמיד הן לא בסדר . לעניין ירושלים : מיניתי ועדת חקירה לגבי עזרי המודיעין שחסרו למלחמה בירושלים . הושארו מפות קוד כשהעבירו את המפקדות . ירושלים הייתה המקום המכוסה ביותר בעזרי מודיעין ; מפות , צילומי קרקע ומה לא . בכל פעם שהייתי בפיקוד מרכז היו מראים לי תצלומים של ירושלים , מכל הסוגים והמינים , אין שום צבא בעולם שמרשה לו שפע כזה של עזרים , שמרשה לעצמו את הלוקוס הזה - וכל זה נמשך עד ימינו . עדיין ממשיכים לסחוב את לוחות הטאלקים ב , 1987 - וצריך למצוא שיטה להפסיק זאת ” . יריב מתייחס ללוחות קרטון עבים , שאליהם הוצמדו מפות וצילומים והיום כבר הוחלפו לרוב במסכי המחשב . נחזור לקרבות . מה זה לנצח במלחמה ? מי מגדיר את מטרות המלחמה ? “ כשהשמדת את צבא האויב . זה לא תפקיד של הצבא להגדיר זאת , הממשלה צריכה להבין ולהחליט מה היא רוצה , והצבא צריך לעשות דבר אחד ולעשותו היטב - לנצח במלחמה . לא הצבא מגדיר עד להיכן יגיע . יש כאלה המאשימים את צה ” ל על שאנו בגדה המערבית . מה רוצים מצה ” ל ? הרי הממשלה יכלה להגיד לצה ” ל שלא יירה ירייה אחת , ושלא ייכנס לג ’ נין וכן הלאה . אני זוכר היטב שמשה דיין בא אלינו , שאלנו אותו : ‘ נו , מה עם ג ’ נין ? ’ אמר דיין : ‘ חבר ’ ה , תפסיקו לבלבל את המוח , בממשלה החליטו מה שהחליטו ’ . דיין אמר לא ללכת לתעלה , לא להיכנס לרצועת עזה - ובסוף נכנסו לעזה והגיעו לתעלה . נכנסו לעזה כי לא נותרה ברירה , הייתה אש משם והיו מוכרחים להיכנס , וגם לתעלה הגיעו חרף ההוראות . משה דיין - שזכר את מבצע סיני ב , 1956 - שההגעה לתעלה פירושה הסתבכות - יכול היה לעצור את הכוחות , ואם הייתה מגיעה הוראה משר הביטחון לא היו ממלאים אותה ? הוא הדין בעניין ירושלים והגדה ורמת הגולן . על כולם אמר – ‘ לא ! ’ . “ ביום חמישי אחר הצהריים הוא אמר , ‘ חבר ’ה יש לחץ ’ ( שלא לכבוש את רמה ” ג - ד ” ש ) . ביום שישי ב 4 : 00 - העירו אותי משנתי במיטתי בבור במילים ‘ אהר ' לה , שר הביטחון רוצה לראות אותך ’ . באתי אליו , אמר לי : ‘ אהר ' לה , אומרים לי שהמערך הסורי מתמוטט ’ . אמרתי לו ‘ מצטער מאוד אבל לפי מיטב ידיעתי הוא לא מתמוטט ’ . בסך הכל הוא חיפש תירוץ לתקוף , כי אחרת מה פתאום הוא משנה את דעתו ? אז לא ידעתי עדיין את הסיפור של הממשלה ( והלחץ לעלות לרמה הסורית – ד ” ש ) . אחרי דין ודברים אמרתי לו שאינני אומר שהמערך הסורי מתמוטט . דיין נתן הוראה לראש לשכתו לצלצל למשרד ראש הממשלה , ולהגיד לעוזרו של אשכול שלדברי אמ ” ן המערך הסורי מתמוטט והוא רוצה שיעלו על הרמה . אמרתי לו : ‘ משה , זה לא נכון , אני לא מסכים שתעביר את ההודעה , כי המערך הסורי לא מתמוטט ’ . דיין שינה נוסח ואמר : ‘ לפי מה שמוסר לי אמ ” ן , אני מסיק על אחריותי וכו ’’ . את זה קיבלתי . דיין שאל אז את דדו מתי הוא יכול לעלות , כשיום קודם לכן אמר ‘ לכו הביתה , המלחמה נגמרה ’ . באותו בוקר שאל דיין : ‘ איפה כל האלופים ? למה הם לא פה ? ’ אמרתי לו ‘ משה , אתה שלחת את כולם הביתה ’ - והוא כעס עליי ” . אם היו לוקחים אותך היום , מה היית משנה באמ ” ן - חמ ”ן בתקופה שלפני המלחמה ובמלחמה עצמה ? “ ראשית , המנמ ” ת ( מרכז ניתוב מידע ותפוצה , בשמו הקודם מד ” ת – מרכז מידע ותפוצה ) קם ב 13 - למאי , והייתי מקדים זאת בזמן רב . כשהתחילו לזרום הידיעות מ 15 - למאי , גם המוסד הזה כמעט התמוטט , אך אחר כך פעל טוב מאוד במלחמה . וזאת הודות להמתנה . לחשוב שקודם הסתפקנו בהשארת קצין תורן ומפקד תורן וכל הזמן היו תקלות בדיווח - היום איש לא מעלה על הדעת איך עבדנו בלי מנמ ” ת . “ שנית , הערכת המצב . אני זוכר שדיברתי עם יצחק רבין כשבוע לפני 15 במאי . נכנסתי אליו ושאלתי ‘ יצחק , מה יהיה ? ’ . רבין הסביר לי מה התוכניות שלו מול הסורים שהיו במרכז התמונה . אמרתי לו שאנו צריכים דיון אסטרטגי והערכת מצב כוללת של אגף המבצעים שלנו . הוא אמר שהעניינים ברורים ושצריך להשמיד את כל הצי הסורי . עניתי שפירושו של הדבר הוא שזו מלחמה . להשמיד את כל הצי הסורי זו לא פעולת תגמול , זה מעשה אסטרטגי . ונראה שלא היינו מצליחים בכך ” . ואז ? “ אמרנו שתהיה מלחמה אבל לא קיימנו דיון ” . כל זה בתחילת מאי ? “ בסוף אפריל ובתחילת מאי . אני משוכנע שאם היינו מקיימים הערכת מצב ב 1966 - ובמחצית הראשונה של , 1967 הייתה עולה אפשרות של מלחמה , כי זה פשוט הגיוני ומסתדר שהסלמה תביא לתגובה מצרית ” . פגישת ראש אמ " ן , אהרון יריב עם שר הביטחון משה דיין במלחמת ששת הימים . “ הגיוני שהסלמה תביא לתגובה מצרית”

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא