במבט לאחור

עמוד:

קמ ” ן חטיבה , 55 רס ” ן אריק אכמון : “ קשה מאוד לתקוף יעדים כשאין תיקי יעדים” בשעה 14 : 00 ביום שני הגיע הטלפון , שלפיו בתחילה שני גדודים ואחר כך כל החטיבה עולה לירושלים . עבודת המודיעין הייתה מועטה מאוד . הבעיות היו ברובן אובייקטיביות ובחלקן סובייקטיביות . הדברים האובייקטיביים : נוהל הקרב היה מהיר ביותר . המשימה שלנו הייתה לקחת את החלק הצפוני של ירושלים – את העיר הערבית החדשה . כאמור , התחברות להר הצופים , ומה שכולנו זוכרים – כוננות לכיבוש העיר העתיקה - הכניסו קצת פלפל לעניין . מבחינת אמצעים היה המצב חמור ביותר . ירושלים הייתה מתוכננת עם 30 זחל ” מים , טנקים , בקיצור - כל המדינה לירושלים . הפעם זו הייתה חטיבה עם האמצעים המוצנחים שלה , שרק לשם קנה מידה כלל מחלקת מרגמות עם 120 פצצות . עם זה התחלנו . ההוראה הייתה ברורה מטעם קצנ ” ר ומחלקי ההוראות : לא מפרקים את האריזות . כל הדרגים של החטיבה היו מוכנים להצנחה ופוזרו במקומות שונים בשדה התעופה . עבודת המודיעין הראשונית הייתה קבלת נתונים מאוד מהירה בפיקוד , לחפ ” ק ולמח ” ט , ועליה הסתמכה האינפורמציה הראשונית לגדודים . כאן היה המקרה הטוב . כשבוע קודם , לפי הערכתו של מוטה גור , המלחמה היה דמיון רב בין הפעולה של חטיבה 55 בירושלים לבין פעולה מוצנחת . היה תכנון רק על סמך תצ " א ומפות , ללא תצפית וללא הכרת השטח . לאנשי מילואים שלא מכירים את ירושלים אמרו " ביה " ס לשוטרים " - והם לא ידעו בדיוק מה זה אומר . היה פירוק רציני של מסגרות , שדומה מאוד לבלגן שיש אחרי צניחה הייתה צריכה להתחיל מחלוץ השיירה . כתוצאה מוטה ואני קיבלנו את הנתונים בפיקוד מרכז ובשטח הירושלמי ולמדנו אותם . מוטה רצה להעביר את זה לרמה גדודית . חילוץ השיירה עבר לחטיבה , 80 כתוצאה מזה החומר לא ירד מהרמה והשתמשנו בו כחומר לגדודים . קיבלנו מפקוד מרכז פוטוסטטים בקנה מידה , 1 : 5 , 000 מטושטשים מאוד ; טובים לזיהוי של גבעות אבל לא לזיהוי רחובות , סמטאות , מגרשים ובתים . זאת הייתה הבעיה שלנו . קיבלנו מפות 1 : 10 , 000 שונות מ 1 : 250 , 000 - שעסקנו בהם עד עכשיו . היה אצלנו התיק הירושלמי ותיק הורדוס , שכללו שפע של חומר טוב אבל אינו מספיק לכמות הדרושה לחטיבה . צילום אחד טוב מספיק למג ” ד אחד . זה מה שקבלנו , עם זה עלינו . החפ ” ק עלה באופן עצמאי לירושלים דרך חטיבה , 10 שחסמה את הצירים לא רע . החטיבה כולה עלתה באוטובוסים בצורה די מסודרת לשטח הכינוס בבית הכרם . כשהגענו לשנלר הייתה הפגזה . זה היה חצי שעה לפני רדת החושך . תצפית כמעט ולא בוצעה , וכאן קרה לדעתי ה ” ברוך ” הראשון מבחינה מודיעינית אובייקטיבית . חומר מודיעני , שהיה יכול לכסות על תצפית , לא היה . כך שהתכנון היה כללי ביותר . לא היה תכנון על יעדים , על עמדות , על תעלות , אלא תכנון על שטחים . ידענו פחות או יותר מה הקיבולת הצפויה בשטחים האלו , הערכה שהתאמתה . היה דמיון רב בין הפעולה של חטיבה 55 בירושלים לבין פעולה מוצנחת . היה תכנון רק על סמך תצ ” א ומפות , ללא תצפית וללא הכרת השטח . עובדה היא שלאנשי מילואים שלא היו בירושלים ולא מכירים את ירושלים אמרו “ ביה ” ס לשוטרים ” - והם לא ידעו בדיוק מה זה אומר . בליל החושך הזה היה פירוק רציני של מסגרות , שדומה מאוד לבלגן שיש אחרי צניחה , והיה ביצוע - כל אחד כמה שיכול . כמובן שה - ש ’ לא הצליח להגיע בשעה . 10 : 00 לקראת השעה 02 : 00 החטיבה הייתה מוכנה לביצוע , כששעה לפני זה , בשעה , 01 : 00 העמיד האלוף את הברירה : לבצע בחושך או לחכות ליום לסיוע אווירי . המג ” דים דרשו לבצע את שלב ההבקעה של הקו העירוני בחושך . אני חושב שזו הייתה החלטה נכונה , כי לאור מצבנו בהמשך , סיוע אויר בטווחים של 100 מטרים היה מאוד מסוכן לנו ולא היה עוזר הרבה . לעומת זאת , הבקעת הקו העירוני באור יום הייתה עלולה להביא למצב חמור יותר מבחינת נפגעים . לכן ההחלטה נפלה - להבקיע את הקו העירוני בחושך . ש ’ נקבע לשעה . 02 : 00 הייתה הרעשה ארטילרית די חזקה . התברר אחר כך כי לגבי סוג היעדים של הקו העירוני , התחמושת לא הייתה יותר מדי יעילה . היא נתנה את האפשרות להתקרב למוצב ולבצע תקיפה כמעט ללא נפגעים . כאן הגיעה הפקודה ההיסטורית שנתן מוטה בקשר - ללכת לעיר העתיקה . מכיוון שלא הייתה לחימה , היה זמן להיסטוריה , והוא העלה זאת בצורה מאוד דרמטית והודיע בקשר לכל הגדודים שעולים על העיר העתיקה . התחילה הריצה לעיר העתיקה . הזחל של החפ ” ק השיג את כולם ונכנס ראשון בשעה 10 : 00 לשער האריות , יירט כל הזמן צלפים אבל לא הייתה מלחמה . היה זה השלב של הנפת הדגלים . אחרי זה החלו להגיע גדוד 71 ראשון , אחריו 28 - ו 66 וניתנה הפקודה של סקירה וטיהור העיר העתיקה . שלוש הגזרות הגדודיות נעו מכיוון הר הבית לכיוון השערים , מתוך כוונה לטהר את העיר . כאן שוב הייתה לחימה בחוליות הצלפים , ממש בתוך העיר העתיקה נהרגו שלושה , נפצע מג ” ד , 71 סמג ” ד - 71 זאת הייתה לחימה לגמרי פרטיזנית ועצמאית של החבר ’ ה האלה . בזאת נגמרה הלחימה פחות או יותר . מכיוון שבלי לקחים אי אפשר , לגבי עבודת מודיעין היו בעיות הציוד של החטיבות המוצנחות . לדעתי אי אפשר להתאים חומר שמתאים למשימה במדבר , או אפילו בשטחים כפריים , ללחימה בשטח עירוני , ודאי וודאי שלא ללחימה מהסוג הזה . למשל , התחליף היחידי לפי דעתי לתצפית הוא צילומים אלכסוניים . קשה מאוד לתקוף יעדים כשאין תיקי יעדים - ולא היו . בגלל שהכול היה ארוז היינו בלי רשת מודיעין , מחלקת המודיעין הייתה בתקן מצומצם מאוד אבל עשתה כמיטב יכולתה . גם הקשר אחורנית היה די רופף ואת הידיעות קיבלנו בצורה די דלה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא