|
|
עמוד:
כשהמטוס גמר את פס כניסתו ונטה הצדה בדרכו חזרה . כאשר הטכניקה השתכללה , ובמקום תמונה אנכית יחידה ניתן היה להפעיל שלוש מצלמות בו - זמנית , כלומר לקבל כיסוי אנכי במרכז ועוד שתי תמונות אלכסוניות , אחת לכל צד - גדל מאוד הסיכוי למלא את משימות הגיחה . מדור הפענוח זכה להוקרה רבה על מיעוט טעויותיו . לכך תרמה המצוינות של קציניו , מסירותם למשימה הקשה והמאמצת תחת לחץ . חלק מההצלחה טמון היה בשיטת ה ” ביקורת השנייה ” , שבה חוקר בודק את עצמו או אחר בודק אותו , שהונהגה בענף בכלל כדרך עבודה . השאיפה לאמינות המידע שהענף הוציא , זכתה הן לשבח והן לביקורת . באחד מביקוריו של ראש אמ ” ן בענף אמר : “ לוץ , אתה מוכרח ללמוד למרוח ! אל תשכח את הכלל , The best is ‘ . ’” the enemy of the good לוץ ניסה לקחת לקח זה לליבו , ותלה שלט שאלה מילותיו בקיר מול שולחנו . בביקור הבא האלוף אהרון יריב כתב על השלט : “ בהוקרה ללוץ על שמירת סטנדרטים גבוהים ” . בתחום הפענוח והשימוש בתצלומי אוויר הונהגו כמה חידושים : מפות תצלום , כלומר פסיפסים מורכבים ממספר תצלומים , שעליהם סומן ומאוחר יותר הודפס מידע נוסף , כגון סימון ביצורים , עמדות ושדות מוקשים , דרכים או נתיבים , ורשת קואורדינטות ( ככל האפשר ) . כן הונהג אביזר “ לוץ תצ ” א ” – לוח מלבני מפלסטיק שקוף בגודל של תצלום , שלאורך שוליו היו אותיות ומספרים למתן קואורדינטות בתוך תצלום מסוים , לאפשר ציון מדויק של עצם , לשיחה טלפונית בין מפענחים . שאלות של עבירות מחקר עבירות - מפות העבירות עברו שינויים רבים במשך השנים , וניצבו כמה בעיות בדרך לקביעתן : 1 ) מהו הרכב המשמש אמת מידה לכושר חציית שטח שלא בדרכים ? 2 ) כמה דרגות דיוק ניתן לספק באמינות נאותה ? ( עביר ללא קושי , עביר בקושי או בלתי עביר ) . 3 ) מהו קנה המידה של המפה המתאים למשימה ? 4 ) למי מיועדת המפה ? לקמ ” ן ולמפקדיו ? לסייר המנווט את הכוח ? לנהג ? בהתחלה ייצרו מפות עבירות בקנה מידה , 1 : 20 , 000 לאמת מידה שימש ה ” קומנדקר ” נושא הנשק , והיו שלוש דרגות עבירות : טוב , בינוני ובלתי עביר . לבסוף הייתה אמת המידה הרכב הזחלי ( הטנק ) . סומנו עבורו נתיבים אפשריים בשטח בלתי עביר , וכן מכשולים בשטח עביר כללית . קנה המידה היה . 1 : 50 , 000 ברבות השנים פותחו כלי עזר למפות עבירות או למפות תצלום : “ לוח תכסית” - דף המציג את מראה השטח בתצלום קרקעי , תוך הבלטת המכשולים ( סלעים גדולים , חומות , מדרגות , אבנים וכו ’ ) . בנוסף היה תצלום אנכי מהשטח המתואר בתצלום הקרקעי , וכן הסבר מילולי על אופי התכסית , כולל מידות המכשולים . ענף 1 נתבקש לנסות ולמצוא מעברים להפתיע את האויב על - ידי חצית שטחים הנחשבים כבלתי עבירים . לצורך זה נוהלו הרבה “ ניסויי עבירות ” בעיקר עבור זחל ” מים או טנקים בחצית שטחים מסוגים שונים , כגון שטחי בזלת או נחלי מים . ניסויים אלה בוצעו בשיתוף פעולה עם תח ” ש ( ענף תורת חיל שריון ) , והופקו סרטים להדרכה כיצד טנקים יכולים להתגבר על מכשולים . לניסויים כאלה קדם מחקר ואיסוף מודיעיני על אודות המכשולים בשטח האויב , וכן חיפוש בתצ ” א של שטחים בתחום ישראל , דומים ככל האפשר , לביצוע הניסויים . מבין ההישגים החשובים של מחקרי עבירות נמנה רק שניים : א . מציאת ציר תנועה רצוף לאורך הוואדיות מהמרחב שמצפון לאילת ועד שרם א - שיח . הציר נקרא אחר כך “ הציר של חטיבה . ” 9 השימוש בציר זה במבצע סיני היה הפתעה לכוחות המצריים שהחזיקו במצרי טיראן , הסוגרים את היציאה ממפרץ אילת . ב . הצבעה על אפשרות לחצות את ים החולות בוואדי חרידין , בין הכוחות באזור אל - עריש לבין המערך המבוצר של אום כתף ואבו עגילה על הציר המרכזי , במגמה להגיע לביר לחפן וכך לנתק את הציר המחבר בין ריכוזי הכוחות המצריים . לחיזוק האמינות של שימוש בציר זה נוהלו ניסויי עבירות בשטח הישראלי ( אזור ואדי אביאד ) בו היו חולות סוללתיים כאלה . ואומנם במלחמת ששת הימים כוחותיו של האלוף יופה עברו בציר ואדי חרידין , להפתעת המצרים . נחקרו עוד אפשרויות מפתיעות לחדירה ולמעברים . למדור עבירות היו עוד משימות שונות , אך להלן שימוש חריג בו : כשענף 1 היה מופקד על “ מלחמת המים ” , נערך במדור עבירות סקר השטחים בלבנון הראויים לעיבוד חקלאי . זאת כדי שתהיה יכולת להעריך כמה מים יכולים הלבנונים לתבוע לעצמם בצדק לצורכי השקיה . המלחמה על המים במסגרת פעילויותיו העל - זירתיות של הענף הורכבו מדי פעם צוותים למשימות מיוחדות . בזמנו ענף 1 היה פעיל מאוד במתן מידע לתכנון מבצעי ראש אמ ” ן לשעבר , האלוף אהרון יריב . השאיפה לאמינות המידע שהענף הוציא , זכתה הן לשבח והן לביקורת
|
|