פתיחה ידידיה צ' שטרן

עמוד:11

יהודי בדורנו — המדינה , שגם היא לא התקיימה במובנה העכשווי מעולם , הוא נושא הדיון בספר זה . לספר ארבעה שערים . בשער הראשון מסורטטת התמונה הכוללת של המפגש בין היהודים בישראל ובין המדינה מתוך הצגה וניתוח של הקשיים העיקריים המאפיינים אותו . אחת החוויות העיקריות של הקיום הישראלי בדורות של תקומת המדינה וביסוסה היא חוויית המחלוקת . מדובר בחזית מחלוקת רחבה ועמוקה , לפרקים אף חריפה , הכוללת אי הסכמה באשר לסיפור המסגרת הישראלי , המכוונות התרבותית של הישראלים , אופיו של המרחב הציבורי הישראלי ומקומה של הדת במדינה . יתר על כן , היהודים בישראל אף מתקשים להסכים על הדרך שיש לנקוט כדי להגיע להסכמות או להכרעות במחלוקות אלו . דומה שאנו חיים במשבר זהות שצלו מעיב על החיים הציבוריים בישראל בדורנו . ומהתמונה הכוללת לתמונה המגזרית . כל אחד משלושת שעריו האחרים של הספר מתאר ומנתח את מנעד העמדות המרכזיות ביחס למדינה הרווחות בכל אחת מקהילות הזהות היהודיות העיקריות בישראל . השער השני עוסק במחנה החרדי . מדובר במחנה שבעבר נתפס שולי והיום — עקב גודלו המספרי הניכר — מרכז תשומת לב ציבורית גדולה ביותר . ככלל , החרדים אינם שותפים לאידאולוגיה הציונית . זו נתפסת בעיניהם כמבקשת ליצור זהות ועם יהודיים חדשים , תולדה של מחשבה לאומית מודרנית שצמחה על רקע התקופה והלכי הרוח במערב — ולכן היא פסולה . החרדים אינם מעוניינים , לפחות להלכה , להשתלב בחברה הישראלית או בבניין הארץ . יחסם למדינה נע בין קרירות מרוחקת ובין שלילה לוהטת . הם מתחבטים בשאלות אידאולוגיות ומעשיות קשות שעצם קיומה של המדינה מעורר , והתשובות שנותנים מנהיגיהם אינן אחידות . גם כאן בחרנו להציג מבנה מודלי , הממיין את העמדות לשלושה זרמים : הראשון הוא זרם חרדי מתון — " ציונות ללא ציונות " — המקיים סולידריות מעשית עם המדינה , חש הזדהות בסיסית עם גורלה , גם אם אינו מייחס לה חשיבות דתית , אלא רואה בה כלי . עם זרם זה נמנות למשל תנועת חב " ד ומפלגת ש " ס . הזרם השני רדיקלי . הוא אוחז בעמדות אנטי ציוניות קיצוניות , שולל את עצם זכות הקיום של ריבונות יהודית לפני בוא המשיח ( בלי תלות במעשיה ) ורואה בה מרידה במלכות שמים . נכללים בו העדה החרדית , נטורי קרתא וקבוצות קצה נוספות . הזרם השלישי , המרכזי , מחזיק בעמדות פרגמטיות בזירה הפוליטית

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר