|
|
עמוד:124
היסטורית , כתופעה שעשוייה להתפתח ולהגיע לרמת דתית חדשה , להשראה חדשה , למשהו שעדיין נבצר מאתנו להגדירו " , 140 וממשיך וקורא : " ותהי - נא אזננו כרויה אל הקול החדש הבוקע ועולה ומבקש להישמע : הלוא הוא אותו קול . שמי שמאמין באלוהים - כפי שאני מאמין - ימצא בו המשך ורצף לקול אשר נשמע בסיני " . 141 אותו הקול " אנכי " בסיני הוא אותו אנכי בשמים ובארץ כפי שהנביא יחזקאל אומר " חי אני נאם אדני יהוה " . 142 חי אני - עצמי , אנכי הדיבר האלוהי . מרכבת חיים , אפיוני הספירות המחוללות את כל התופעות הרוחשות כאן עכשיו , אין - סוף תופעות סופיות במרחב , מממשות עצמן בטבע הטובע בים המשמעויות הפועלות , מרחב היחסים הפועלים , תופעות חיות ייחודיות , זוהרות ונצחיות בהווייתן , אני - עצמי , אנכי , החי מסע אחד , יחיד , בזמן ההווה בנצח . התפיסה הדתית מסורתית מדברת ללא הפסק עם מושגי האלוהים , עם אלוהים , אך תופסת אותו באופן אנתורופומורפי נבדל ( בעיקר זכר ) , ואיננו ניתן לשיעור . תפיסה זו הביאה את כלל קהילות האנושות עד הלום . זאת , בעוד תפיסת המציאות כאפשרית ולא הכרחית , ממשיגה את האלוהות כאפיוני ספירות המהווים אפיוני תנועת חיים , הפועלים כתופעות הבוקעות מ " אין " אל ה " יש " וחוזר , רוחשות בהווה הנמשך והמשתנה עד סופיותן . התפיסה החדשה טובה לא רק לאותם המאמינים בקול אלוהים שדיבר בעבר בסיני , אלא גם למי שאינם זקוקים לאשרור בלתי פוסק של אמונתם בפעילותיהם , אך מודעים לקולם כאנכי כאן עכשיו לאורך דרכם עד לסופיותם , למסעם האחד והיחיד בנצח ; על היותם שותפים קטנים וזערוריים בתופעות הטבע במרחב היקום , ועל כך די להם להסכים שקיימת אפשרות ללוגוס מכונן . על עצם האפשרות לאלוהי מבלי להמשיגו כלל , מספקת ההודיה ב " השבח לאל " בקול 140 גרשם שלום , דברים בגו ב , עם עובד , תל - אביב , , 1976 עמ ' . 594 141 שם , . 596 142 יחזקאל יח , ג .
|
|