2. הקרסת ההייררכייה בין הספירות הקבליות והשטחתה. התכת הספירות ואיחוין כאן עכשיו

עמוד:111

ממנו , נצחי ביחידיותו , היודע ( " דעת " מלשון דעה , " דע לך " ) באופן סובייקטיבי - קונקרטי " טוב " ו " רע " . 122 וחוזרת ואומרת " נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך " , 123 " נתתי לפניך " מציג את אפשרות הבחירה בין " טוב " ו " רע " , " הברכה והקללה" הקיימים במציאותך . ולכן , " ובחרת בחיים " - הבחירה הסובייקטיבית של " טוב " ו " רע " בהתאם לתפיסת מציאותו של היחיד , היחידני , הנצחי , המהווה חוליה מחברת במשך החיים המשתרג ומונחל לצאצאיו . אנכי , לא במובן של אנוכיות נרקיסיסטית - אגואיסטית כמקובל , 124 אלא במובן העצמי הפנימי , העצם המדבר , אנכי בעצמי שומר , דואג ואחראי לחיותו , להיותו ' מה שהנו ' - " כאחד ממנו " - כייחוד ואיחוד בריבוי , גם בראיית המציאות האונטולוגית כהתרחשות טרנסצנדנטית , בהיות כל " יש " אונטולוגי , מהכרח טבעו ומהותו , התרחשות סובייקטיבית . הטרנסצנדנטיות נגלית ונראית בתופעה הסובייקטיבית קונקרטית , הסובייקטיביות היא המאירה את הטרנסצנדנטיות , בחי , באנוש , באדם החווה , הרואה והתופס את מציאותו בהתאם למצבו במרחב . ללא הסובייקטיביות הקונקרטית של התרחשות התופעה לא הייתה קיימת התופעה מלכתחילה , ובהכרח גם לא התרחשותה הטרנסצנדנטית . עצם התרחשותה של תופעת האדם , האנוש היחיד החי , ה " אני " הרציף היחידני , הנצחי ביחידיותו , היא - היא אור התגלמות טרנסצנדנטית של ההוויה 125 " כאחד ממנו " . 122 אומר הרמב " ם : " ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערמים הם " ( בראשית , ג ז ) לא נאמר : ותפקחנה עיני שניהם ויראו , כי מה שראה קודם הוא מה שראה אחרי - כן . לא היה לו מעטה על העין והוסר , אלא שבא לו מצב אחר בו חשב למגונה את אשר לא חשב למגונה קודם " ( מורה נבוכים א , פרק ב , עמ ' . ( 34 123 דברים ל , יט . 124 תמיד קיימת מידה של אנוכיות בשמירת ה " אנכי " היחידני הרציף , ה - , self - organization גם כאשר הדבר כרוך בפיקוח חיי נפשגוף היחיד . לא קיים פיצול בין " אני " ו " עצמי " , כאמור , או בין " רוח " , " נפש " , " חיה " , " יחידה " , זוהי " אנכי " האחת , הייחודית הנצחית . 125 י ' עתי , הגיונות אמסטרדמיים , דברי הימים , תל - אביב – יפו , , 2013 עמ ' . 111

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר