|
|
עמוד:55
ב . התנועה בהתייחסות לתנועה אחרת . היחס מאשרר ממשות ל " תנועה - פעולה " - " אנחנו יחד , משמע אני קיים" " אנחנו יחד , משמע אני קיים " ' יודע ' החלקיק עוד טרם תנועתו . עוד טרם תנועתו - פעולתו כגל או כחלקיק , הוא ביחס עם האחר , מתקשר פנים אל אחר , פנים אל פנים במרחבים מקומיים ויקומיים . היחס בינינו מאפשר לנו לבחור בפעולה ממשית וקונקרטית לכל אחד מאתנו , לחיות את חיינו על פי איכות פעילויותינו , פעילויות חיים . וגם היא , איכות פעילויותינו , חיינו , יכולה להשתנות בהתאם לתפיסת המציאות המשותפת של הקהילה שאנו חיים בה . תפיסת הקהילה המשותפת מאשרת לנו אותנו , יחידי הקהילה , וגם את ממשות התופעות , היינו המציאות . אנו רואים זאת בהיסטוריוגרפיה של האנושות , בדרך התחוללותה של ההכרה האנושית ומתהליך ההשתנות של תפיסת מציאותה . אך עדיין קהילות בני האדם ויחידיה חיים במבנים חברתיים הייררכיים ותופסים את התופעות באופן סיבתי ודואלי . אנחנו לא לבדנו בעולם , " אנחנו יחד , משמע אני קיים " גם ביחסי לטבע ולסביבה הגומלים ביחסם אליי . לא קיימת " תנועה - פעולה " ללא יחס . בעודנו מתייחסים זה לזה , אנו מאששים ממשות עצמנו זה לזה , יחד מתקשרים ומשוחחים איש עם רעהו , " אנחנו יחד , משמע אני קיים " . ומנגד , כשאנחנו לא יחד , לא ביחסים זה לזה , משמע לפחות אחד מאתנו לא קיים . אין לנו אפשרות במציאות הממשית לדבר ולהרגיש אותו , הוא רק זיכרון הווה בהכרתנו - הוא מת כי הוא תופעה סופית ככל התופעות הממשיות . אך זיכרוננו החי עדיין מתייחס אליו ומדמה אותו בדרכו של כל אחד מאתנו . 62 גם ללא תפיסת האנוש את תופעות המציאות , קיים מרחב אימננטי מלא ביחסים פועלים בין " ישים " , המאפשר את התרחשותן של תופעות ממשיות , כמבואר בהמשך . " החי , הצומח והדומם " ( חלוקה על פי התפיסה הקיימת ) מאשררים זה לזה את ממשותם כתופעה . גם תורת המיתרים המאחדת את הגרוויטציה עם הקוואנטים מאפשרת את הבחירה בתופעת החומר .
|
|