|
|
עמוד:16
ונוסף על כך גם את הצורך , את השקיקה ( בין שהיא בהשהיה , בין שהיא שארית עודפת ) , לאיחוי תפיסתי הולם של התרחשות התופעה בממשותה הפועלת . בעוד התוכן והצורה של המושג נעקרים , נעלמים , עדיין נשאר ה - self אוחז בשארית , נופל אל תהום הממשות הריקה . סלבוי זיז ' ק מראה כיצד הנצרות הציבה לנו את דמותו של ישו כ " סובייקט שאמור להאמין " , כנקודת אחיזה , כנגיעה ' סיסטינית ' , מגע האל בהתרחשות , בתופעה , בחיים הממשיים עצמם . גם גרשם שלום מראה את הצורך באיחוי המציאות בראייה המסורתית הדתית - יהודית , בשילוב תורת הקבלה בעיגון " האמת המוחלטת " דרך גורם מתווך כמו אברהם או נביא כמשה , דרך מתווכים חכמים בתורת הסוד כמו אברהם בר חייא , ולאחריו במאה ה - , 13 כותב ספר הזהר משה די ליאון ואחרים . מהם מהדהדת המשגת האלוהות כ " לבוש " , הן כאדם הן כקול , אות או אותיות השרויות וטובלות באור הישר האצילי - אלוהי הקבוע , העצם הבלתי מתחלק . לאחר תקופת האר " י ( המאה ה - 16 ) תהליך האיחוי הקבלי פרץ והתפשט להמשגות וסמלי משנה בשיטת עבודתם של מקובלים ומיסטיקנים יהודים ולפיתוחה של קבלה מעשית בקהילה ובקרב יחידיה . במחצית השנייה של המאה ה - 20 הפעילות הדתית - המסורתית היהודית נפתחה והכילה פעילות קבלית מעשית , השלובה במסגרת המסורתית של קיום מצוות ואיסורים על פי ההלכה , ותפיסת האיחוי הייתה הולמת ו " שלמה " בין הטקסט המקודש לבין פרשנותו המסורתית . ואולם , מהר מאוד , החל בשנות השבעים של המאה ה - , 20 התפתחו ערוצי פרשנויות משנה ולמידה , שהעצימו את תוקפן של תפיסות סכולסטיות - משיחיות יחד עם העצמה אחרת של מקובלים חדשים השולבים בעבודתם הקבלית - מעשית דיאלקטיקה שיווקית עכשווית ההולמת את תפיסת חברי קהילתם , עד כדי יצירת " תעשייה " של לימוד וחיים על פי הקבלה המודרנית . 6 סלבוי זיז ' ק , הסובייקט שאמור להאמין ( תרגום : דבי אילון ) , רסלינג , תל - אביב – יפו , , 2004 עמ ' . 116
|
|