|
|
עמוד:174
התחוללות התופעות . דהיינו , במצבים מסוימים אכן יש אפשרות רק לפעולה אחת מסוימת וקונקרטית , אך בפועל במערכות חיות יש מנעד רחב יותר של אפשרויות , כך שהמציאות אפשרית ביסודה ולא הכרחית כפי שהתפיסה הסיבתית רואה אותה . לתפיסתו , כל תנועה באשר היא , מננו לגלקסייה , מאופיינת לא רק בתנע או בפאזה , בחלקיק או בגל , אלא גם באפיונים גנריים נוספים , כמו " חומר - אנרגייה " , " צורניות " , " אופי " , " התנהגות " , " יכולות " ( גמישות ) , " שכל " ( חישוביות ) , " זיכרון" ועוד . בפועל , כל תנועה היא סינגולרית ויש בה כ - 20 מאפייני פעולה . אפיונים אלו הם יחסים מושגיים גנריים ( " מחוללים " ) , המסונכרנים ביניהם בכל תנועה ותנועה במצבה במרחב . למעשה , התופעה במרחב מורכבת מסך משתנה של פעילויות , של תנועות , ובייחוד במערכת חיה , אשר בה התנועתיות ניכרת , נראית , ומתמירה את אפשרויות הפעולה הרוחשות ביחסים השונים שבה היא ( ההתרחשות ) נמצאת , לפעולה קונקרטית - סובייקטיבית בהתאם לאיכויותיה הסובייקטיביות ולמצבה במרחב . " המחוללים " הם תבנית אנרגטית ( פלטפורמה גנרית ) המתמירה את פוטנציאל הפעולה הנבחרת לפעולה סובייקטיבית - קונקרטית . לפי תפיסתו , התרחשות התופעות היא אונטולוגית , ואין הבדל בין נפש לגוף או בין רוח לחומר . המרחב מלא אינהרנטית במידע של אפיוני פעולות פוטנציאליות בין ה " ישים " והתופעות הרוחשות . מחלקיק לבן - אנוש , מתהוות , פועלות , משתנות ומתכלות תופעות אלו במרחב אימננטי למשמעויות פועלות . מרחב זה מאפשר את התחוללות פעילות התופעות בהווה הנמשך והמשתנה .
|
|