|
|
עמוד:13
מבוא הספר , כפי ששמו מעיד עליו , עוסק בתקופה שקדמה למהפכה המשפטית אשר תוארה בספר הארנק והחרב - המהפכה המשפטית ושברה . הוא כולל סקירה של התקופה העות ' מאנית ותקופת המנדט , ומוקדש ברובו להתפתחות המרשימה שחלה בתחום המשפט בעשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל . הספר מתאר כיצד עלה המשפט מהשוליים שהוקצו לו עם קום המדינה , עד שתפס מקום מרכזי , וכיצד זכה בית המשפט העליון באותם ימים להערצה ולהוקרה , שהיתה משותפת למרבית תושבי מדינת ישראל . הוא מסתיים בנקודת השבר - מלחמת יום הכיפורים וועדת החקירה ( ועדת אגרנט ) שקמה בעקבותיה . עם זאת , במקרים מסוימים היה צורך להתייחס להתפתחויות מאוחרות יותר לשם השלמת התמונה . למשל , בשאלה מיהו יהודי ומהו הגיור הפותח את השער למדינת ישראל . ציר הזמן הפוליטי והמשפטי , המובא בתחילת הספר , פותח בהקמת המדינה וכולל גם את תקופת המהפכה המשפטית . הספר הנוכחי , כמו הארנק והחרב , מושתת על ההנחה שיש קשר הדוק בין ההתפתחויות הפוליטיות לאלה המתרחשות בתחום המשפט , וקיימת השפעה הדדית בין המשפט לפוליטיקה . הוא מתבסס על ההשקפה שלפיה ההיסטוריה המשפטית איננה נפרדת מההיסטוריה הכללית , אלא משולבת בה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה . אף על פי כן , קיים הבדל יסודי בין ההשפעות ההדדיות של המשפט והפוליטיקה בתקופה שקדמה למהפכה לבין אלה שנוצרו במהלכה . בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה היה השלטון איתן ומבוסס . בית המשפט העליון הכיר בעליונות הכנסת , נמנע ככל יכולתו מלעסוק בנושאים פוליטיים , וקבע הלכות שנועדו למנוע מעורבות כזו . לעומת זאת , בעידן המהפכה נחלש השלטון המרכזי , ואילו בית המשפט גילה להיטות לעסוק בנושאים העומדים על סדר היום הפוליטי . כפועל יוצא הוא ביטל את כל ההלכות שהגבילו את מעורבותו בתחום זה .
|
|