האימפריה הביזנטית: כרטיס ביקור

עמוד:

לשיחה של שני חשודים בפעילות נגדו . ככל הנראה הכוח הגדול שהופקד בידי משטרה חשאית זו נוצל לרעה והביא לפגיעה באוכלוסייה . הגוף הידרדר אך לא פורק , שכן ביטחון הקיסרים נשען עליהם . בדומה לאומות אחרות בעולם העתיק , ככל הידוע לא היה לביזנטים מנגנון מודיעיני מרכזי 3 או משטרה מרכזית . ייתכן שהקיסרים לא רצו ריכוז סמכויות שכזה . הפקידים שהיו מעורבים בניהול הריגול עשו זאת בנוסף לתפקידים אחרים . כך , האחראי ל " שירות השליחים הממלכתי " ( Logothete of the Course ) שימש במאות , 10 - 11 למשל , כשר הבכיר של האימפריה . הפקידים הבכירים בשדה השיפוט או המינהל החזיקו משטרות משלהם לאכיפת הוראותיהם . כן היו כוחות משטרה עירוניים , ביניהם כוח שהיה אחראי לפיקוח על אנשים מהאזורים הכפריים ומארצות זרות ושילח אנשים לא רצויים . בלילות הוצבו חיילים בכל צומת דרכים כדי להשגיח על הנעשה , לעצור חשודים , להלקותם , לעצרם ולהביאם למחרת למשפט . מסופר כי הקיסר ליאו השישי ( , ( 886 - 912 שכונה " ליאו החכם " , נהג להסתובב בעיר מחופש כדי לשרש גילויי אי צדק או שחיתות . באחד הלילות הוא עזב את הארמון ללא ליווי והשים עצמו מבקר בבית זונות . הוא נעצר פעמיים על ידי שומרים ולאחר ששיחד אותם הם שחררוהו . שומרי עמדת המשמר השלישית סירבו לקחת את השוחד המוצע , חבטו בו היטב , שמו אותו באזיקים והשליכוהו לכלא . למחרת בבוקר זיהה אותו שומר מבוהל , והוא הוחזר לארמון . אזי הקיסר העניש את השומרים שכשלו וגמל לצדיקי העמדה השלישית על נאמנותם . אחראים במיוחד לביטחונו האישי של הקיסר היו הקוביקולרי ( , Cubicularii ) שהופקדו על החדרים המלכותיים . סיפורו של אחד מהם , סמונאס מאפשר הצצה לעולם המזימות נגד השליט ולאמצעים לסילוק אנשים שנחשבו מסוכנים . סמונאס היה ערבי , יליד מלאטיה שבמזרח אנטוליה , שנשבה על ידי הביזנטים , סורס , התנצר ונכנס לשירות משפחת זאוטזס , מהנכבדות בביזנטיון . כשנפטרה ב 899 - הקיסרית זואי , בת המשפחה , חששו בני המשפחה לאבד את מעמדם הרם בארמון . הם זממו להדיח את הקיסר ליאו השישי ולהמליך במקומו מישהו ממשפחתם . סמונאס הוכנס לסוד המזימה אך החליט להישאר נאמן לקיסר והסגיר את מעסיקיו . בתמורה הכניס אותו הקיסר לשירותו כאחד הקוביקולרי הנ " ל . עד מהרה הגיעה לידי סמונאס הזדמנות נוספת להוכיח נאמנותו לקיסר על ידי חשיפת וסיכול קשר מסוכן אף יותר . שני אצילים רבי השפעה , אוסטס ארגירוס ואנדרוניקוס דוקס , תכננו לחולל הפיכה . על פי תכניתם אמור היה אנדרוניקוס להפוך לקיסר בסיוע אוסטס , שר הימיה , שהיה אמור לסייע לצי הערבי להגיע לבירה ולתפשה . הקושרים אף הבטיחו לעצמם את סיועו של הפטריארך ניקולס מיסטיקוס . כשנע הצי הערבי לעבר קונסטנטינופול עמד אנדרוניקוס בראש הצבא שלרגלי חומותיה ואוסטס פיקד על הצי הביזנטי . סמונאס חשד באוסטס ושכנע את הקיסר להעביר את הפיקוד על הצי לאחר . אנדרוניקוס הצטווה להעלות את כוחותיו על הספינות הקיסריות ולצאת תחת המפקד החדש נגד הצי הערבי . אנדרוניקוס נמלט ומצא מקלט בבגדד , בחסות הכליף . גם בנסיבות אלה היווה סכנה מאחר והיו לו חברים רבים בביזנטיון ובסיוע הצי הערבי יכול היה עדיין לנסות ולממש זממו . לפיכך פעל סמונאס להכתימו בעיני מארחיו הערבים . הוא הנחה את הסופר הקיסרי לכתוב מכתב שנשא את חתימת הקיסר ושתוכנו סיבך את אנדרוניקוס . המכתב , שגולגל והוסתר בנר שעווה , ניתן לסוכן ערבי שנצטווה להעבירו בחשאי לאנדרוניקוס . סמונאס " הדליף " לסוכן כי המכתב מכיל איומים על האסלאם והלז מסר את המכתב המפליל לידי הווזיר של הכליף . אנדרוניקוס וחבריו הושלכו לכלא והצילו חייהם באמצעות המרת דתם . כשחברו לקשר אוסטס ניסה להצטרף אליו , הוא נעצר ליד הגבול על ידי סוכניו של סמונאס והורעל . הודות למידע שנאגר ולשיטות הלחימה שנקטו , הצליחו הביזנטים להתמודד עם הסכנה הערבית . בפועל , למרות פשיטות שנתיות לאסיה הקטנה , לא הצליחו הערבים להקים בסיס קבוע מעבר למעברים של הרי הטאורוס העתק של ספינה ויקינגית מהמאה התשיעית לספירה . הוורנגים הגיעו דרך הים השחור עם צי של כ 1 , 000 - ספינות לקונסטנטינופול

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר