|
|
עמוד:
מבצע מניאטלה בני מיכלסון | אל " ם ( מיל ' ) , קצין מודיעין והיסטוריון צבאי מודיעין קרבי מאפריקה השחורה מלחמת הגרילה נגד רודזיה הביאה להקמת יחידה מיוחדת , שתפקידה היה להשיג מידע על התארגנויות גרילה בתוך המדינה ומחוצה לה - ולסכלן לפני שתגיע המתקפה . פירוק המדינה הרודזית העניק הצצה נדירה אל פעילות חשאית ביחידת מודיעין מובחרת של מדינה מודרנית בסיומה של מלחמת רודזיה , שהתנהלה בשנים , 1979 – 1972 בטל שלטון הלבנים והוקמה מדינת זימבבואה בראשות רוברט מוגבה . הייתה זו מלחמת גרילה נגד רודזיה שהגיעה מתוך השבטים השונים שבתוכה ומהמדינות המקיפות אותה - מוזמביק , בוטצואנה וזמביה . היא התפתחה כמלחמת נגד בדרגה גבוהה ביותר . חיילי צבא רודזיה הפכו למיומנים ביותר בסוג זה של לוחמה . בשנה הראשונה למלחמה ניכר פער מתמיד באיסוף מידע באשר למקומם ולכוונותיהם של לוחמי הגרילה . לכן הוקמה יחידה מיוחדת , " סיירי סלו" ( , ( " SELOUS SCOUTS " שתפקידה היה להשיג מידע על התארגנויות גרילה בתוך המדינה ומחוצה לה - ולחסלן לפני שיתקיפו . שיטת הפעולה העיקרית של היחידה הייתה התחפשות למחבלים תוך ניצול חיילים אפריקניים , רובם לוחמי גרילה לשעבר . היחידה נקראה על שם פרדריק קורטני סלו , הצייד הלבן המפורסם ביותר באפריקה בסוף המאה ה 19 - ובתחילת המאה ה . 20 - את פעילות " סיירי סלו " ניתן להשוות ל SAS - הבריטי ( שרות האוויר המיוחד ) או לכומתות הירוקות האמריקאיות . בדרך כלל פעילות יחידות אלה חשאית , והידוע עליהן מתמצה בעיקר באגדות . פירוק המדינה הרודזית העניק הזדמנות להציץ אל פעילות חשאית זו ביחידת מודיעין מובחרת של מדינה מודרנית . זהו סיפור מעשה אמיתי , ואופייני לפעולות היחידה . הענף המיוחד של משטרת רודזיה עסק במודיעין נגד חתרנות ובפעילות חבלנית עוינת . ידיעות שהגיעו לידי הענף המיוחד בשילוב עם האזנה לרשתות המבצעים של צבא מוזמביק הצביעו בבירור - ישנו מחנה מעבר גדול באזור מדולו - פן . היה זה כ 80 - ק " מ מדרום לגבול הרודזי , בתוך שטח מוזמביק , ממערב למסילת הברזל מפוטו - מלוורניה . מטוס קנברה ביצע גיחת צילום וכשהסרט פותח , לא נותר עוד ספק בקיומו של מחנה ה ZANLA - ( צבא השחרור האפריקאי של זימבבואה ) . המחנה שימש מקום מנוחה ואחסן מאגרי תחמושת , מזון ואספקה . כדי להימנע מגילויו הוסווה המחנה בערבת השיחים העבותה שבסביבה . לא נבנו בו בקתות או סוכות , ואזורי החניונים לחוליות העוברות דרכו נקבעו תחת שיחים או עצים גדולים , כדי שנוכחות המחבלים לא תיראה ממטוסי סיור רודזיים . המחנה הוחזק לרוב על ידי מעט תושבי הכפרים הסמוכים . תפקידם היה לצייד ולתספק את קבוצות המחבלים בדרכן לשדה הקרב , וכן להדריכן למחנה המעבר הבא . מהתצפית נראה בבירור כי קבוצות המחבלים שוהות במחנה - או במחנות אחרים מסוגו - רק לעתים רחוקות . לפיכך נדרשה היחידה להיות בכוננות לתנועה מהירה , ולהבטיח קבלת מידע בזמן אמת כדי להבטיח את תוצאות תקיפת היעד . הענף המיוחד סיפק במהרה מודיעין חיובי - את המחנה עומדים לתפוס מחבלים רבים . תצלומי האוויר הראו רק שבילי חיות שהתפזרו על שטח גדול והובילו לסבך של עצים ושיחים . המישורים מכוסי הצמחייה הסבוכה אפשרו לאויב להיעלם במהירות , והעיבו על יכולתו של הכוח התוקף ליצור מגע יש שיטה - וגם בעיה גדולה היחידה המיוחדת נכנסה מייד לנוהל קרב , אך המידע המודיעיני שנאסף היה לקוי ביותר . תצלומי האוויר הראו רק שבילי חיות שהתפזרו על שטח גדול והובילו לסבך של עצים ושיחים . המישורים מכוסי הצמחייה הסבוכה אפשרו לאויב להיעלם במהירות , והעיבו על יכולתו של הכוח התוקף ליצור מגע . לכן הוסרה האפשרות של מבצע יבשתי והוחלט על תקיפה אווירית . חיל האוויר הרודזי פיתח מקלט רדיו שניתן להצמיד לנור ולהפעילו על הקרקע באמצעות אות רדיו המשודר ממטוס . פיתוח זה אפשר דיוק בהפצצת לילה . לאחר ניסויים רבים פותחה גם שיטה שאפשרה , באמצעות שימוש בשני נורים , פגיעה במטרת נקודה . על פי השיטה , את הנור הראשון יש למקם במרחק של 800 מטר מן המטרה לכל היותר . במרחק 4 - 2 ק " מ יש למקם את הנור השני , כדי לאפשר למפציץ גישה חשאית ככל הניתן בלי שהאויב יקבל אזהרה בדמות נור . מיקום זה זיכה את המפציצים בשניות היקרות הדרושות לתיקון היסטים . התרגלות הייתה פשוטה : לאחר שננקב המרחק המדויק של הנור הקרוב למטרה , איפס הנווט את כוונת ההפצצה . בגישה למטרה הוא הפעיל את שני הנורים , תוך הצמדת עינו לכוונת , העביר תיקוני כיוון לטייס ושחרר את הפצצות מעל לנור הקדמי . אם נור זה מוקם במדויק והמרחק למטרה חושב
|
|