|
|
עמוד:6
אסתטיים של מוצרי צריכה , בין שמדובר בתאוריות ביקורתיות מבית מדרשה של אסכולת פרנקפורט או מבתי מדרש נאו מרקסיסטיים אחרים ובין שמדובר בתאוריות פוסט מודרניות מבית מדרשו של בודריאר . אך שיטה מקיפה וברורה שתהווה עבורי מסד תאורטי לחקירת ההיבטים האסתטיים של מוצרי הצריכה לא הייתה בנמצא במסגרת ההגויות האלה . גם שמתי לב לגמישות והאלסטיות של השימוש במושג ״אסתטי״ במסגרת התאוריות שהוזכרו לעיל , גמישות שיצרה זילות וערפול של המושג ״אסתטיקה״ והמעיטה ביכולתו של מושג זה להיות אכסניה לחקירה פילוסופית רצינית . לאחר התלבטות רבה עזבתי את ביתה הבטוח של ההגות העכשווית , היא הגות הפוסט לגווניה והגות הנאו מרקסיזם הביקורתית , ופניתי לעבר ההגות הפרגמטית האמריקנית בשילוב עם ההגות האנליטית . פחות מקובל , אך יותר נכון ומדויק לתכלית שחיפשתי : חקירת טבעו האסתטי של מוצר הצריכה המעוצב ובנייתו של מסד תאורטי הנטוע בשדה האסתטיקה שיתאים לחקר המוצר המעוצב במסגרת תרבות הצריכה . נקודת המוצא של המחקר , אם כן , גורסת את רלוונטיות האסתטיקה כשדה מחקר עכשווי , שדה היכול לייצר הגות לתחום העיצוב , תחום שנחקר רבות על ידי תאוריות פילוסופיות ותאוריות תרבות , אך לא נחקר באופן שיטתי על ידי שדה האסתטיקה עצמו . הסיבות להיעדרן של תאוריה אסתטית והתייחסויות של שדה האסתטיקה לתרבות הצריכה מגוונות ופוליטיות במידה רבה . האסתטיקה כשדה מחקר פילוסופי ניצבה על פרשת דרכים בעשורים האחרונים עקב היותו של שדה זה גדוש בתאוריות נאו קאנטיאניות שבבסיסן תפיסת ״האוטונומיה של האמנות״ , עובדה שמנעה משדה זה להיתפס כהגות רצינית דיה , ואדרבה , הוא אולי נתפס כשמרני וארכאי , בעולם האקדמי אחרי המפנה התרבותי של שנות ה . 60 כמו כן נעשו ניסיונות משמעותיים ״לחסל״ את שדה המחקר האסתטי , ניסיונות שהחלו עוד בשנות ה 50 של המאה העשרים עד הפיכתו לשדה מחקר אזוטרי . עקב סיבות אלו לא נוצר חיבור בין התאוריות האסתטיות לבין חקר התרבות השולט בכיפת המחקר של מדעי האדם . ספר זה מבקש אם כן להציג תאוריה אסתטית חדשה למוצר הצריכה המעוצב , תאוריה שמביאה בחשבון את זמנה ומנסה לפתוח את שדה
|
|