|
|
עמוד:13
מדוע בדמשק נעלמו כמעט תלמידי החכמים מן הנוף החברתי , ואילו בחלב , לפחות באופן יחסי , הם הוסיפו להיות לעוד זמן מה שכבה בעלת השפעה ? הסיבות לכך נובעות כפי הנראה מתהליך ארוך ומתמשך של ירידה בחשיבותה של דמשק כמרכז תורה לערים ולעיירות שבסביבתה . ארץ ישראל לא הזדקקה לתורתה של דמשק , משום שהיא הייתה משופעת בישיבות ובתלמידי חכמים . למעשה , קרבתה של דמשק למרכזי תורה כטבריה , צפת וירושלים האיצו את תהליך היסמכותה של דמשק על שולחנה של ארץ ישראל בכל הנוגע ללימוד תורה ופסיקת הלכה . את צורכי הקהילות ממזרח לה , דוגמת מוצול , סיפקו בדרך כלל ישיבות חלב ובגדאד . ממערב הצטמצם מספר יושבי הקהילות היהודיות הקטנות בלאו הכי , דוגמת צידון , דיר אלקמר , חצבייה וטריפולי . ביירות , שבה החל להתהוות יישוב יהודי משמעותי , החזיקה לעצמה מספר זעום של תלמידי חכמים , יוצאי דמשק או חלב , שהספיקו לצורכי העיר . במקרה של קושי מיוחד בהלכה פנתה קהילה זו לחכמי ירושלים . זאת ועוד , היעדרותו של מעמד בינוני משכיל יחסית בדמשק הביאה לחוסר דרישה ללימוד תורה ברמה גבוהה . גם הידרדרות המצב הכלכלי והצטמצמות התמיכה בתלמידי חכמים הביאו למצב של ירידת מספרם של תלמידי החכמים ולירידה נוספת ברמת לימוד התורה בקהילה זו . לעומת זאת הוסיפה השפעתה של תורת חלב להיות מכרעת על הקהילות שבקרבתה דוגמת עינטב , קיליז , אידליב , אנטיוכיה ואפילו אורפה , שנסמכו על תורתה ועל מוצא פי חכמיה . גם העיסוק של אנשים רבים יותר מבני המעמד הבינוני בקהילה בלימוד תורה יצר דרישה להתרחבותו ולהעמקתו של העיסוק בתורה . המשך קיומה של הישיבה המרכזית , שבה לובנו ונשקלו השאלות ההלכתיות , בצד המשך קיומם של הישיבות בבתי הגבירים , שמר על רמת הלימוד הגבוהה בשל הליבון המשותף של פסקי ההלכה ובשל הלימוד לשמו . הדרישה ללימוד ולעיון לא רק בקרב שכבת תלמידי החכמים אלא בקרב שכבות רחבות יותר היא שהביאה להקמתו של בית דפוס עברי בחלב בשנת . 1865 אמנם בדמשק הוקם בית דפוס עברי כבר במאה השש עשרה , אך הוא לא פעל זמן רב . בשתי הקהילות , המעבר מחינוך מסורתי למודרני התנהל באטיות . תהליך המודרניזציה בחינוך , שבא לידי ביטוי עם כניסתה של חברת ״כל ישראל חברים״ לפעילות חינוכית בקהילות , התבצע ללא פולמוס וכמעט ללא מאבק בין שמרנים למחדשים . זאת בשל ההערצה לחברת ״כל ישראל חברים״ וההילה שהייתה סביבה כהנהגה יהודית עולמית , ובשל העובדה כי שליחי חברה זו לסוריה השכילו מלכתחילה לאזן את תכנית הלימודים ולשלב את לימודי הקודש בלימודי החול . גדולי הרבנים בדמשק , דוגמת יעקב פרץ , אהרן יעקב בנימין , יצחק אבואלעפיה , שלמה סוכרי , וגדולי הרבנים בחלב דוגמת משה הכהן , שלמה צפצ׳יה , אהרן שוויכה , עזרא טוויל ועוד רבים אחרים תמכו בחינוך המודרני , לימדו ובחנו את התלמידים במוסדות החברה , והיו אף שהעבירו את בניהם מתלמודי התורה למוסדות ״כל ישראל חברים״ . הרב יצחק אבואלעפיה הוביל בשלהי המאה התשע עשרה
|
|