מבוא

עמוד:12

ראה את תפקידו הפרשני בהבהרת דברי הרמב״ם הן בהרחבת נקבי המשכיות של מוה״נ הן בהפצת הידע המדעי החסר לבני תקופתו . ג . אופי הפירוש וטכניקת חשיפת סודות המורה גישתו של כומטינו שכלתנית במובהק , ומבחינות רבות ניתן להגדירה כשכלתנית מתונה . מבחינתו הערך החשוב ביותר הוא רכישת החכמות והמדעים , ולשם כך הוא מרחיב כאמור את היריעה הפילוסופית . עם זאת , בכל הנוגע לפרשנות על עמדות הרמב״ם כומטינו נוקט גישה מתונה . גישה זו עולה הן מתוכן עמדותיו הפרשניות , כפי שנראה בהמשך , הן מיחסו הדו ערכי אל פירוש נרבוני – פירוש שכלתני קיצוני למוה״נ שעמד לפניו – ויחס זה יידון אף הוא להלן . על כל פנים , אין בגישות הפילוסופיות והתאולוגיות המתונות שנקט כדי להעיב על עצם היותו רציונליסט . הוא כמעט שלא הפגין ידע קבלי , אף שלא נמצא בכתביו התנגדות לקבלה . כשאר פרשני המורה אף כומטינו נזקק תדיר לסודותיו של הרמב״ם , וסגנון פירושו רווי בביטויים המורים על סודות ותפיסות עמוקות ומופשטות . מדבריו משתמע שבכוונתו לפרש הן את הנגלה הן את המכוסה במוה״נ . ואכן כומטינו הבהיר שאין בכוונתו להתעלם לחלוטין מהרמזים והסודות המקופלים בדברי מוה״נ , על אף ׳השבעתו׳ של הרמב״ם שלא לפרש את דבריו ׳אלא מה שהוא מבואר מפורש בדברי מי שקדמני מחכמי תורתינו הידועים׳ . כומטינו עקף את ׳השבעתו׳ של הרמב״ם בכך שבסוגיות החדשניות , ואולי אף הבעייתיות מבחינת המסורת הדתית והפוליטית , פנה ישירות למקורות הפילוסופיים של המורה . בכך הוא כביכול אינו מפרש את סודות מוה״נ , אלא שוטח בפני הקורא את דברי מקורותיו ולעתים גם מבאר אותם : והרב ר [ בינו ] ע״ה השביע לבל יפרש ממנו אדם בדבר לזולתו , אלא מה שהוא מבואר מפורש בדברי חכמי תורתנו הידועים . וגם אנחנו נסור אל משמעתו , ונפרש מה שאמרו חכמי ישראל בו , ובשאר הדברים אשר לא יצאו מכח דברי חכמי ישראל לא נפרש דברי הרב , אלא נפרש דברי הפילוסופים אשר מהם יצא הדבר ההוא . מהי הדרך הפרשנית שכומטינו נקט ? פרשני המורה וחוקריו העירו על שתי בחינות בגישה הפרשנית למוה״נ : הבחינה הטכנית ) דרכי ההצנעה ( והבחינה התוכנית ) הסוגיות האזוטריות ( . מהבחינה הטכנית הפליג כומטינו בסוגיית גבולות האזוטריזם של המורה . בצוואת המאמר קבע הרמב״ם , כי הסתירה הראשונה מתוך שבע הסתירות המופיעות בספרות היא הצגת 34 רמב״ם , מוה״נ , פתיחה , עמ׳ יג – יד . 35 שם , עמ׳ יד . על המסורת הרבנית האנדלוסית כגורם בעיצוב הגותו של הרמב״ם ראו למשל טברסקי , מבוא למשנה תורה , עמ׳ . 373 – 370 וראו עוד את דבריו החריפים אך המאתגרים של פאור , עיונים במשנה תורה , עמ׳ . 5 – 1 36 כומטינו , פירוש למוה״נ , דף 2 ב . 37 ראו רביצקי , סתרי תורתו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא