|
|
עמוד:11
מבנה הספר הפרק הראשון , מבנים אקולוגיים , תרבותיים והסטוריים , מציג את מערכיה האקולוגיים , התרבותיים וההיסטוריים של הארץ . לשונות הגיאוגרפית והטופוגרפית הייתה השפעה מכרעת על התפתחותה ההיסטורית של הארץ ועל עיצוב התרבות והחברה שלה . הפרק מבליט את אפיוניה הייחודיים של הארץ וקווי ציון ייחודיים בעברה : . 1 מרכזיותם של שבטים בפסיפס הפוליטי והחברתי בתימן וייחודיותה הדתית של תימן . . 2 היבטיה הרעיוניים והגיאוגרפיים של החלוקה בין זידים לשאפעים , שתי הקהילות הדתיות הגדולות בתימן . . 3 מעורבותם של כוחות זרים ומעצמות בנות - הזמן בענייניה של הארץ . בהיסטוריה המאוחרת של תימן בלטו שני כוחות אימפריאליים – האימפריה העות ' מאנית ובריטניה – ופעילותם בתימן יצקה תוכן מיוחד לדרך התפתחותה של הארץ ולאופן גיבושה בנתיבות המאה ה - . 20 הפרק השני , בנתיב המסורת : האמאמות הזידית ( , ( 1948 - 1904 מתמקד באמאם יחיא בן חוסין בן מוחמד ודן בהווייתה ובנהליה של המדינה האמאמית . האמאמות של יחיא הפעילה כלי שליטה גמישים וקשוחים – כפייה , שלמונים , טיפוח הזיקה הדתית ושיטת בני הערובה – כדי להבטיח את עליונותה . מרותה הישירה ניכרה בעיקר בקרב השבטים יושבי צנעא וסביבותיה . באזורים המרוחקים יותר הייתה שליטתו של האמאם נומינלית , ועל פי רוב דאג האמאם להגיע עם בני השבטים שם להבנות שלא תפגענה בנוהגי המקום ובמידת האוטונומיה שממנה נהנו בעבר . מנגנוני הממשל של האמאמות הציגו לראווה שלטון מינימלי הנסמך על שיח ' ים ופקידים מנאמני האמאם ועל מערכות אדמיניסטרטיביות שנוהלו על - ידי חברי משפחות הסאדה , המיוחסים גיניאלוגית למשפחת הנביא . רציחתו של האמאם יחיא ב - 1948 חתמה למעשה , אם כי לא להלכה , את הפרק האמאמי בתולדות תימן . הפרק השלישי , תקופת המעבר , בין מסורת למהפכה ( , ( 1962 - 1948
|
|