|
|
עמוד:13
תרבותיות עלולה גם לעודד הסתגרות של קהילות בתוך עצמן ולהפוך את הזהויות הקולקטיביות למהותניות ולמתבדלות , וזאת במקום לראותן כמנוף לשוויון והשתלבות . ה " פוליטיקה של ההבדל " , הם גורסים , אינה מבטלת רק את המחויבות האזרחית לחברה ולמטרותיה אלא חותרת תחת עקרון השוויון , משום שהפעילות הפוליטית של קבוצות המיעוט מגויסת להעצמת הייחוד התרבותי שלהן באופן הפוגע באתוס האזרחי המשותף . מבקריה של הרב - תרבותיות משמאל טוענים כי היא באה בהכרח על חשבון המחויבות למדינת הרווחה . הם סבורים כי גם אם מצדדי הרב - תרבותיות תומכים במדינת הרווחה ובעקרונותיה , בפועל הם מערערים את האמון , הסולידריות החברתית והקואליציות הפוליטיות החיוניים להמשך קיומה ( . ( Kymlicka and Banting 2006 " מהו שמאל ללא כלל שמאחד את כולנו , אפילו אם הכלל הזה הוא היפותטי בלבד ? " , שואל טוד גיטלין , המבקר את הרב - תרבותיות , " אם אין עם , אלא רק עמים , אין גם שמאל " ( גיטלין . ( 2002 מהו התוקף של טענה זו ? מחקרים שבחנו את הקשר בין הטרוגניות תרבותית לבין הוצאה ציבורית על משאבים חברתיים העלו ממצאים סותרים . כך , לדוגמה , בהשוואה למדינות ולערים הומוגניות , מדינות וערים הטרוגניות מקצות משאבים מעטים יחסית לתוכניות לחלוקה מחודשת של משאבים המצמצמות אי - שוויון חברתי ( . ( Alesina et al . 1997 אחד ההסברים לתופעה זו הוא שקבוצות מיעוט נוטות להתייחס להסדרים אוניברסליים כאל הסדרים שמייצגים את השקפת עולמה של קבוצת הרוב , ולכן מעדיפות הסדרים קהילתיים נבדלים . הסבר אפשרי אחר לתופעה הוא שקבוצת הרוב עלולה לפתח ניכור כלפי תוכניות המעבירות משאבים ל " אחרים " שלה ( . ( Soroka et al . 2002 אולם לעובדה שבחברות הטרוגניות קשה יותר ליצור שיתוף פעולה בין קבוצות שונות יש משמעות מוגבלת בכל הנוגע למדיניות רב - תרבותית . במילים אחרות , השאלה העולה על הפרק בחברות הנושאות אופי הטרוגני היא אם אימוצה של מדיניות רב - תרבותית יפגע בהכרח במעמדה של מדינת הרווחה . להלן טענות מרכזיות העולות נגד הרב - תרבותיות בהקשר זה . לפי אחת הטענות העיקריות רב - תרבותיות יוצרת אפקט של " דחיקה החוצה " , כלומר כוחן של קואליציות פוליטיות התומכות בחלוקה מחדש מידלדל עקב העיסוק הנרחב מדי של קבוצות ופרטים בשאלות של זהות . הנטייה של קבוצות אלה להקדיש את מאמציהן לשאלות " תרבותיות " מפקירה את מדינת הרווחה למפגעי הימין הכלכלי , המצליח לפרק אותה בהדרגה מנכסיה . כך , לדוגמה , החוקר האמריקני גיטלין טוען כי בשנות השישים הקדישו סטודנטים מחוגי השמאל את מיטב זמנם למאבק על שינוי תוכני הלימוד כך שיינתן ייצוג הוגן לתרבויות של קבוצת המיעוט , אך הדבר בא על חשבון המאבק במדיניות הכלכלית שהקשתה על כניסתם של בני קבוצות מיעוט לאוניברסיטה . כותרתו של אחד מפרקי ספרו מעניקה ביטוי תמציתי לטענתו . 5 ראו למשל . Barry 2001
|
|