הקדמה

עמוד:11

כאלה , '' מרד הבן " או בצורה פשוטה יותר החבירות בקן גרמו לקרע ממשי עם ההורים , למעשה , ההתנגדות החריפה של ההורים , בעיקר של אבות חרדים קנאים , גרמה להסתלקות הבן או הבת מהבית . אולם , זו לא היתר . מנת חלקם של כל בני החרדים בקן , היה ונוצר מודוס ויוונדי שאיפשר דו קיום בשלום משפחתי וטוב בין בני החרדים להוריהם והדוגמה הקלאסית לכך , היא הדוגמה של ראש קן קאליש שגם למד בגימנסיה פולנית ואביו היה מחסידי הרבי מגור . בני הנוער שהיוו את חברי הקן בקאליש באו בעיקרם מהמעמד הבורגני האמיד והמתררשש . בראשית קיומו של הקן באו רוב חבריו משככת הסוחרים ובעלי בתי החרושת האמידים ; במרוצת הזמן עם הרעת מצבם הכלכלי של יהודי קאליש על רקע הרעת מצבם הכלכלי של כלל יהודי פולין הלכו ורבו חברי הקן שמוצאם ממשפחות זעיר - בורגניות וממשפחות פועלים , הקן ניסה להשלים את החסר בהשכלת חברי הקן , שלא המשיכו בלימודים בגלל המצב הכלכלי של משפחותיהם . הפעולה ההשתלמותית , ההווי בקן ותרבות הנעורים שהלכו והתפתחו בקרב דורות של החניכים היו תשובה הולמת למצוקותיו ולצרכיו של הנוער שנמצא בקן . כאן פותחה עד למקסימום האפשרי היכולת הגלומה בכל נער ונערה , יש שפנו בתוך הקן לחינוך , לשירה , לספורט , לעיון , לציור , לצופיות , ללימוד מקצוע ולביטוי עצמי בכתיבה . גם בספר זה הצלחנו לתת עדות לכך בקטעים מעיתון - קיר , ומ "ספרי החיים " של גדוד וקבוצה ששרדו - עדות מוחשית מזמן אמת להווי ולחיי התרבות השומריים בקן . ונשאלת השאלה ; היש טעם לפרסם זייכרונות אלה ? אילו היו חיים כיום חברי הקן , יש להניח , שהיו ברגש חם קוראים בו על חייהם בקן , על תקופת חייהם הכל בך יקרה להם , אולם , הם ברובם המכריע אינם כיום אתנו , האם זיכרונות אלה יכולים לומר משהו לנוער הישראלי או לנוער היהודי החי היום בגולה ? נראה לי , שהתשובה לשאלה זאת היא חיובית . הנוער לדורותיו בקן קאליש , שמסופר עליו כאן , מציג דגם של הווי ותרבות נוער שאפשר ללמוד ממנו על דרך חייו בתקופת ההתבגרות המוקדמת והמאוחרת שלו , על התייחסותו לציבור הסובב אותו תוך הדגשת עצמאותו , המסויגת גם בעשרת דיברות השומר , ותוך משמעת עצמית פנימית שקיים ושנאבק על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא