הקדמה

עמוד:10

עבודה לשבוע או לכמה שבועות } ושאיפה למקצועות של עבודת כפיים - רעיונות שהתנועה הטיפה להם . איפיון אחר של הקן היה " ההתחיות '' ( בפולנית בגיל צעיר יותר * ובמסגרת החינוך הרעיוני - השתלמותי ( בגיל מברגרא למעשה היתה זו התלכדות של חברי הקן , והדבק החברתי שנוצר בקבוצה ובגדוד , שגרם להתלכדות חברתית , למין שותפות חברית הדוקה , היא היתה חזקה מאוד בקבוצה , היא המשיכה להתקיים , בעוצמה פחותה , בין כל חברי הגדוד , והיא היתה קיימת ברמה אחרת מעבר למסגרת הגדוד היחיד , בץ שכבות הגיל השונות . מעבר למסגרת הגדוד פעלה כבר היירארכיה של שכבות בוגרות או צעירות יותר , של מדריכים ומודרכים , אבל על רקע של חכירות , אומנם כללית יותר , באותו הקן . ברמות שונות נשמרו יחסי הבירות אלה במשך שנים רבות , ועדות לכך קיום קשרים והתכנסויות של " יוצאי גדודים שונים " , כאן בארץ . על תשתית זו של קשר הברתי הדוק בין החברים , קיים הקן את עצמו , על יחידותיו החינוכיות הקטנות והגדולות , משני רעיונות מרכזיים הלאומי והחברתי . כבר מראשית קיומו " דיבר " הקן על העלייה ועל היתד השומרי , ראחר כך על מושבה שומרית בארץ . העלייה ארצה היתה מובנת מאליה ללא כל החלטה פורמאלית ולכן כבר ב - 1920 שלוש או ארבע שנים מיום היווסדו של הקן התחילה עליית חבריו ארצה . במחצית השנייה של שבות ה - 20 נתקבלה בתנועה ההחלטה על חובת ההגשמה בארץ ובקיבוץ , ואחר כך נוספה ההחלטה שבוגר שאיבנו יוצא להכשרה , כשלב מוקדם לקראת ההגשמה הזאת , אין מקומו בקן , הציונות והסוציאליזם היו כרוכים בקן קאליש זה מה כמו בשאר קני התנועה . " מרד הבן '' אצל הרוב המכריע של חברי הקן היה מרד נגד אורח החיים הגלותי , הדתי - מסורתי או המתבולל של ההורים , ולא גרם לקרע אישי בינם לבין ההורים . הרוב הגדול של ההורים ראה בקן השומרי מקום בילוי מתאים לברער הגדל והולך . הם העדיפו שהילד שלהם יצמצם את ביקוריו בקן , גם מתוך חשש להשפעה רעה של החבירות בקן על לימודיו בבית הספר , אבל השלימו עם היות בנם או ביתם בהשומר הצעיר . חלק די גדול של ההורים , בעיקר הציונים שבהם , אף אהד את התנועה . רק במקרים קיצוניים , והיו גם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא