|
|
עמוד:9
הקדמה לאחר תבוסת הנאצים ' בין 1944 ל , 1948 ברחו כי 250 , 000 יהודים ממזרח א רופה למרכזה - בעיקר לגרמנ " ה - איטליה ואוסטריה . מגמתם הכללית היתה להגיע לארץ ישראל . תנרעת המרנים זר התנהלה בדרך כלל בדרכים בלתי הוקירה או חוקיות למהצה . והיא הקיפה לא רק צעירים וצעירות . אלא גם משפתות מטיפלות בילדים . סיכוים של הנודדים להגיע למחוז חפצם לא היה רב ' שכן ארץ " ישראל היתה סגורה בנקודת השלטון הבריטי . אף ארצות אתרות לא ששו לקבל את שרידי השראה היהודיים . לאור אי הרודאות הכרוכה בנדידה c ולאור העובדה שהארצות מהו יצאו הבודדים הצהירו על כוונותיהן הכנות לשמש בית ליהודים שנותרו בהן , היו 1 ה אותה נדידה הבובית תופעה האומרת דרש " . היתה זו ללא סקק הנדידה ההמונית , הבלתי חרקית-המ אזרגנת - הגדולה ביותר בעמים בעשרות השנים האחרונות . היא נודעה בשם העברי " הכריחה " . שתי משמעויות היו לתייה זו בהקשר לאותה נדידה רבתי ו מחה ביתו השם לנדידה עצמה של המונים יהודיים שחיפשו מיפלט לגוף ולנפש מחוץ לגבולות ארצות מולדתם ; מאידך - היה זה השם של אירגון מוחשי מאוד , אשר אירגן את רובה של הנדידה , אף כי בהחלט לא את כולה . העובדה ששם אחד שימש הן את הנדירה והן את האירגרן שעמד מאחוריה גרמה עירבוביה מסריימת , אך היה בבך משום תועלת לצורך הסוואת האירגרן רבלתי ליגאלי . יהא זה משגה חמור לראות את ה " כריוזה " באילו החלה עם השיחרור מעיל הנאצים . עוד בראשית התקופה הנאצית — שלא לדבר על תופעות
|
|