|
|
עמוד:498
תיאור זה מתייחס לר ' יהונתן אייבשיץ כמי שהשבתאים בפודוליה וב פּ ק וּ טי ֶה ) אזורי הגבול של פולניה הדרום – מזרחית , במחוזות הגובלים בטורקיה ) תולים בו את התנהגותם המופקרת . המכתב מיטיב להאיר את הדרך שבה נתפסו באותה עת השבתאים במחוזות אלה ומבאר את הסכנה שהייתה טמונה בהם . עובדה מאלפת היא שבספר הדרשות של הרב אייבשיץ " יערות דבש " מופיע קטע כמעט זהה , המבאר את דבריו של הרב לנדא לעיל בדבר פירוש " המה בוכים למשפחותם להתיר להם העריות בפרהסיא " : קודם חטא אדם הראשון לא היה ערוה בעולם כלל ולא היה הזיווג מפאת יצר הרע כלל כי אם כשאר מצוות שבתורה וכדכתיב ויהיו ערומים וכו ' ואם כן לא היה איסור בעריות וקרובות כלל , אדרבה היה יותר מורה על קיום המין והתאחדות ודוגמת מרכבה של מעלה אשה אל אחותה [ ... ] והנה לפי זאת כשיתוקן חטא אדם הראשון היה ראוי לחזור הדבר למקדם שיהיה מותר בקרובותיו כברייתו של עולם . וכבר אמרנו כי המן היה לתקון עץ הדעת ותוכו עץ החיים ואם כן אין שאלה שזהו מטענות ישראל " נפשנו קצה בלחם הקלוקל " וכו ' ואם כן על ידי כך נתקן חטא אדם הראשון , אם כן אף העריות היו מותרים ולכך בכו למשפחותיו להתיר להם עריות בפרהסיא וזה ברור . משה אריה פרלמוטר — חוקר כתב היד של החיבור השבתאי " ואבוא היום אל העין " — מעיר על מובאה זו מ " יערות דבש " : זהו פירושו של ר ' יהונתן על המדרש כי דור המדבר בכו למשפחותיהם להתיר להם עריות בפרהסיא . להתיר עריות — כי אם תוקן חטא אדם הראשון המצווה גדולה יותר בעריות דווקא , 7 הרי הקרפטים . 8 יהונתן אייבשיץ , יערות דבש : כולל דרשות נחמדות ודברים חריפים , מתוקים מדבש ונופת צופים , לובלין : דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער , תרל " ה . 9 שם , עמ ' . 281
|
|