|
|
עמוד:14
האחרונות ביקשתי ללקט את המובחר . התמקדתי בספרות רבנית - הלכתית והגותית - וכן בספרות מחקרית ממגוון רחב של דיסציפלינות - משפטית , פילוסופית , סוציולוגית והיסטורית . את המקורות שקיבצתי בחרתי לערוך על פי נושאים , בחלוקה לעשרה שערים . לפי סדר השערים ומבנה הטיעונים באים המאמרים , ולא לפי מן חייהם של הכותבים , מעלתם , ערכם או השתייכותם . ביקשתי להתוות בים החיבורים בתחום ה מסלולים ברורים ומאורגנים המלבנים שאלות ממוקדות בכמה רבדים . בדרך ו ניסיתי לתרום להפיכתם של יחסי תורה ודמוקרטיה לתחום הלכתי , הגותי ומחקרי העומד בפני עצמו וב כות עצמו , שמן הראוי להמשיך ולפתח אותו בכיוונים נוספים . שיטת עריכה ו חייבה אותי לשבץ כל מאמר בשער שכותרתו מוגדרת , אף על פי שעושר ההיבטים הנידונים בכמה מן המאמרים עשוי בהחלט לקשרם גם לשערים אחרים באסופה . דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר . בעריכת אסופת מאמרים ו עמד לנגד עיניי המודל שהותווה ה מכבר באנתולוגיה החשובה המסורת הפוליטית היהודית , פרי עטם של מיכאל וולצר , מנחם לורברבוים ונועם והר . על כך שלוחה להם תודתי . במונח דמוקרטיה כוונתי לשיטת משטר אשר מתמצית בריבונות העם , בהכרעת הרוב באמצעות נבחרי הציבור , וכן בהגנה על כויות מסוימות של המיעוט . אסופה ו אינה דנה במישרין ובהרחבה בערכי הדמוקרטיה - כגון חירות , ליברלי ם , שוויון , כויות אדם ו כויות חברתיות - אשר יש המכנים אותם תרבות דמוקרטית . החלטה ו נובעת מן ההנחה שתהא עמדתנו בשאלת היחסים הסבוכים שבין התורה ובין התרבות הדמוקרטית אשר תהא , אין בה כדי להמעיט מחשיבותה של מערכת היחסים בין התורה לבין המשטר הדמוקרטי . אכן , חלק מן הבעיה האופפת את היחסים שבין עולם התורה ובין הדמוקרטיה נובע בדיוק מערבוב ה של המושגים , ועמו מבקשים להתמודד כמה מן הכותבים שחיבוריהם מובאים באסופה שלפנינו . שבעת השערים הראשונים באסופה עוסקים בסוגיות הקשורות במשטר הדמוקרטי ובמערכת יחסיו עם עולם ההלכה , מהן תאורטיות ומהן מעשיות . במסגרת ו נידונות בין השאר השאלות האלה : היתכנותו של משטר דמוקרטי לפי מצוות מינוי המלך ; השפעת התפיסה התאוקרטית היהודית על צורת החיים הדמוקרטית ; שיטת הבחירות המועדפת במקורות ההלכה ; ועקרון הפרדת הרשויות מנקודת מבט יהודית . השער השמיני עוסק בסוגיה שפעמים רבות מו כרת בדיוני תורה ודמוקרטיה , אף שלמעשה אינה ייחודית להם : חובת הציות במקרים של סתירה בין הוראת ההלכה לבין ההחלטה הדמוקרטית . השער התשיעי , שער החתימה , עוסק בבעיות המסגרת ובקשיי השפה העוטפים את הדיון הרווח ביחסי תורה ודמוקרטיה , ומנסה להציע דרכים להקלת הדיון ולקידומו . השער העשירי , מעין נספח לספר , יוחד לפן ההיסטורי של החיים הדמוקרטיים ועוסק בתולדות הקהילה היהודית בימי הביניים . מיקומו כמעין נספח נובע מעיסוקו במציאות היסטורית ולא בתאוריה מדינית . ובין השיטין נידון לאורך האסופה מגוון רחב של שאלות נוספות , כגון כותם של מי שאינם יהודים לבחור ולהיבחר ; מעמדן של נשים נבחרות ציבור ; בין דמוקרטיה נשיאותית לדמוקרטיה פרלמנטרית ; הבחירה הישירה ; דינו של משאל עם ; יחסי חבר הכנסת ומפלגתו ; נבחר ציבור שסטה מן המצע שעליו נבחר ; גובהו הרצוי של אחו החסימה ; חסינות חברי כנסת . ד Michael Walzer , Menachem Lorberbaum , and Noam J . Zohar ( eds . ) , The Jewish Political Tradition , New Haven : Yale University . Press , 2000 - 2003 חובה נעימה היא לי לציין את עובדת השתתפותי בהתקנת המהדורה העברית של הכרך הראשון של אנתולוגיה זו ( המסורת הפוליטית היהודית , ירושלים : מכון שלום הרטמן , תשס " ז ) .
|
|