|
|
עמוד:13
אפוא שתלקה בתמריץ יתר ובלהיטות יתר להגיש כתבי אישום בשעה שהיא נדרשת להחליט בשום שכל ומתוך בחינה שקולה , הגונה ומעין – שיפוטית . תפקידי המשטרה , על פי פקודת המשטרה , הם לעסוק " במניעת עבירות ובגילוין , בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין , בשמירתם הבטוחה של אסירים , ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש " . אלה תפקידים חשובים מאין כמוהם . תפקידי החקירה בלבד , הכוללים גילוי ומניעה של עברות ותפיסת עבריינים , מחייבים הקצאת משאבים רבים והתמקצעות השונה בתכלית מאלה הדרושים לתפקידי התביעה . אין קשר אורגני הגיוני בין השקעת המשאבים וההתמקצעות הדרושה לשם גילוי עברות ולכידת עבריינים לבין " תביעתם לדין " . במילים אחרות , תביעה איננה חלק מליבת תפקיד המשטרה כגוף חוקר . חקירה ולכידת עבריינים מחייבות מאמץ ארגוני מסודר , ממושמע ומתואם . מאמצם של צוותי חקירה לא יועיל אם הוא ייעשה בלא שיתוף פעולה הדוק עם גורמי מודיעין . בדומה לזה , גם מאמץ של גורמי האזנה למשל יהיה חסר פשר בלא קשר הדוק עם גורמי חקירה שמבינים את יעדי החקירה . לעומת זאת החלטה אם להעמיד לדין — גם כאשר היא נעשית בצוות — מחייבת שיקול דעת עצמאי . רק הראיות והדין צריכים להשפיע על ההחלטה . אלה הבדלים מהותיים בדרכי פעולה , ואין היגיון שהם ירוכזו באותו גוף , שגם כך אינו עתיר משאבים . בהתאמה להבדלים בין דרכי הפעולה של גוף חוקר לעומת גוף תובע , גם הכשרתו של שוטר לעומת ההכשרה הדרושה לתובע שונות זו מזו בתכלית . שוטר נדרש לשמור על הסדר הציבורי ועל הביטחון , לדוגמה באירוע אסון המוני או בעת איומים ביטחוניים , ולעסוק בעבודת שטח של לכידת עבריינים . תובע נדרש להכשרה משפטית . עליו להבין את החוק , להעמיק בפסקי הדין ולהופיע לפני בתי המשפט . ההבדלים בהכשרה ובדרכי הפעולה בין הגוף התובע לבין הגוף החוקר אינם מאפשרים הגשמה אפקטיבית של מטרותיהם השונות בהכלאה הלא הגיונית ביניהם . 16 על ההשפעה לרעה של התרבות המשטרתית על התביעה המשטרתית ראו , Beck לעיל ה " ש , 10 בעמ ' . 166 - 163 17 ס ' 2 לפקודת המשטרה , לעיל ה " ש . 10 18 השוו לטיעון דומה שעלה באשר לליבת התפקידים של המשטרה לעומת התביעה המשטרתית באוסטרליה ובניו זילנד אצל , Corns לעיל ה " ש , 10 בעמ ' . 302
|
|