|
|
עמוד:14
לאשכול זה משתייכות גם ההצעות שנועדו להגביל את פעילותם של ארגוני זכויות אדם ולערער על עצם קיומם . ההצעות נוקטות אמצעים כמו ייבוש המימון של הארגונים ( מניעת תמיכה מישות מדינית זרה ) , איסור על הקמת עמותות המערערות על אופייה היהודי של המדינה או מניעת גישה לערכאות . גם כאן , התכלית המשותפת היא ניסיון להצר את פעילותם של ארגונים אלה וליצור דה – לגיטימציה של דעותיהם במטרה למנוע ביקורת על השלטון . אשכול שלישי של חוקים והצעות חוק נוגע לחוקים פרסונליים , תלויי זמן ומצב ונוחות פוליטית . חקיקה זו עושה שימוש לרעה בסמכות המחוקק לצרכים פוליטיים פרטיקולריים . שתי יוזמות חקיקה , האחת שהבשילה כדי חוק והאחרת שנותרה בגדר הצעה בלבד , ניסו להכשיל את מועמדותו של ח " כ יאיר לפיד לכנסת . הראשונה ביקשה לקבוע תקופת צינון לעיתונאים בכירים המבקשים להיבחר לכנסת והביאה את לפיד להתפטר מעמדתו כמגיש " אולפן שישי" בערוץ 2 ולהקים תנועה פוליטית . השנייה נועדה להיפרע מלפיד על שהקים תנועה אך טרם הקים מפלגה . מציעיה ביקשו להחיל חובות דיווח ומימון מפלגות גם על גופים טרום – מפלגתיים כשנתיים לפני מועד הבחירות הבאות . יוזמות חקיקה אלה משקפות תופעה מפלגתית – קרטליסטית שלפיה מי שכבר עלו על האוטובוס הפוליטי משתמשים בכוח החוק כדי למנוע ממי שמבקשים להצטרף לחיים הפוליטיים לעשות כן או להקשות עליהם בכך . האשכול האחרון נוגע למערכת המשפט בכלל ולבית המשפט העליון בפרט . הצעות חוק אלה נועדו לפגוע בכוחו של בית המשפט העליון בדרכים שונות , והן מתמקדות בניסיון לפגוע בסמכותו של בית המשפט העליון לבקר חקיקה של הכנסת . מציעיהן מבקשים לעשות זאת במגוון דרכים : ביטול כוח זה מניה וביה , החרגת נושאים שונים מביקורת , בכללם נושאים כמו ביטחון , זהות ונושאים בעלי משמעות תקציבית , מתן כוח בידי המחוקק להתגבר על פסיקה פוסלת חוק ולהחזיר לחיים חוק שנפסל ועוד . כמה הצעות חוק אף מבקשות להתערב במינוי השופטים ולהופכו בפועל למינוי פוליטי . הצעה אחת הרחיקה לכת באנטי – דמוקרטיות שבה : נעשה ניסיון לבטל בחוק רטרואקטיבי את בחירתם של שני נציגיה של לשכת עורכי הדין לוועדה למינוי שופטים , כשלושה חודשים לאחר שנבחרו אך ורק משום שהנבחרים היו לצנינים בעיני הקואליציה . הצעות אלה — נוסף על פגיעתן ברשות השופטת ומכאן גם בהפרדת הרשויות הקריטית
|
|