|
|
עמוד:10
התיתכן דמוקרטיה ללא הפרדת רשויות ומערכת איזונים ביניהן ? האם משטר שבו מתקיימות בחירות דמוקרטיות ושבו הרוב רומס את זכויות המיעוט יכול להיקרא " דמוקרטי " ? אין חולק על כך שמשטר אינו יכול להיות דמוקרטי אם איננו מקיים את דרישות היסוד של דמוקרטיה פורמלית . תנאים הכרחיים לקיומה של דמוקרטיה הם אפוא קיומן של בחירות עתיות , חופשיות ושוות , עקרון הכרעת הרוב וכן פרוצדורות מסוימות באשר לחקיקת חוקים והכרעה בסכסוכים . אפילו הממד הפורמלי הזה אינו מתקיים ללא חירויות יסוד אחדות , אותן חירויות שהן חיוניות כדי להפוך את הבחירות להליך מהותי וכדי לאפשר משוב מושכל בין האזרחים לבין השלטון בין מערכת בחירות אחת למערכת הבאה : גם לפי התפיסה הרזה , הפורמלית , של הדמוקרטיה , יש חשיבות ראשונה במעלה לכמה מזכויות האדם והאזרח הקלאסיות : הזכות לבחור ולהיבחר , חופש האמונה והדעה , הדבור וההתארגנות הפוליטית הלא אלימה , חופש הביקורת והמחאה הציבוריות והחופש למידע . בלי יכולת סבירה לממש את כל אלה לא תהיה לנו דמוקרטיה אמיתית אף במובן הצר של חופש שיכנוע עם הסכמה להחלטת הרוב . בלא בסיס מידע על ענייני המדינה , שהוא חיוני לגיבוש של דעה , ובלא תחרות חופשית בין ההשקפות והעמדות השונות לא ייהנה הרוב מלגיטימיות ציבורית ולא יוכל לתבוע מהמיעוט לכבד את ההכרעות שהתקבלו בניגוד לדעתו . ללא הוגנות אפילו הממד הפורמלי של הדמוקרטיה אינו עומד . יש לזכור שמהממד הפורמלי של הדמוקרטיה עלולות לנבוע תוצאות אבסורדיות ( מנקודת מבט דמוקרטית מודרנית ) , כמו למשל חקיקה שמיעוט מסוים אינו יכול לעלות לאוטובוס או לסעוד במסעדה . נניח שלאחר הליך 1 רות גביזון , " זכויות האדם והדמוקרטיה " , בתוך : רות גביזון וחגי שנידור ( עורכים ) , זכויות האדם והאזרח בישראל — מקראה א , ירושלים : האגודה לזכויות האדם בישראל , , 1991 עמ ' . 32
|
|