|
|
עמוד:11
בחירות מסודר עובר חוק כזה את כל הקריאות הדרושות , בתנאים של חופש ביטוי , ומקבל את תמיכת הרוב . האם אכן נראה במדינה כזו מדינה דמוקרטית ? כאשר מפלגה דתית – פונדמנטליסטית מגיעה לשלטון בהליך דמוקרטי מקובל ומדכאת מכוח חקיקה הנחקקת באורח תקין נשים או קבוצות דתיות אחרות , האם מדובר בדמוקרטיה ? כדי להימנע מאבסורדים מן הראוי לפנות אל הדמוקרטיה המהותית . בדמוקרטיה מהותית היחיד קודם ליחידה המדינית . מעמדו של היחיד כבעל זכויות שוות לאלה של בני החברה האחרים הוא היסוד המכונן של החברה . בלשונו של מנחם בגין : " אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית למחצה , ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית , לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות . אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה " . מאחר שכל האזרחים שווים בזכויותיהם לחיים , לכבוד אנושי ולחירות , הם זכאים להשתתף בחיים הציבוריים והפוליטיים ולבחור את מי שיאזנו בשמם ולמענם בין זכויות מתנגשות ובין זכויות לאינטרסים ציבוריים . ההיבט הפורמלי של הדמוקרטיה נגזר מתפיסת היסוד בדבר מקומו ומעמדו של היחיד , אולם אין הוא ממצה את מהותה של הדמוקרטיה . כדברי רות גביזון : לפי תפיסה מהותית של דמוקרטיה , כל פגיעה בשוויון הינה פגיעה בערכים המצדיקים את הדמוקרטיה מלכתחילה , אותם ערכים שהם הבסיס לנכונותנו לקבל את הכרעת הרוב . דמוקרטיה מהותית עשויה , לכן , לבקש להגביל את הדמוקרטיה הפורמלית שבתוכה על מנת שלא תיפגענה אותן זכויות אזרח ( בעיקר של מיעוטים ) שעקרון הרוב הרגיל לא היה מבטיח את הגנתן . ההגנה על זכויות האדם , בדמוקרטיה מהותית , היא ערך יסודי , שבכוחו אף להתגבר על " הכרעת הרוב " . 2 מנחם בגין , דברים שנשא בנאום על " בעיות יסוד בקיומנו הלאומי " לכבוד הרכבת הממשלה התשיעית , ט " ו בכסלו תש " ך , . 16 . 12 . 1959 3 גביזון ( לעיל הערה , ( 1 עמ ' . 33
|
|