|
|
עמוד:12
הרעיון הדמוקרטי , וההבנה הראויה שלו , מתחדדים לאור התרומה הייחודית שיש בחברה הישראלית , וגם בחברות רב – תרבותיות אחרות , להכרעות דמוקרטיות לשם יצירת מסגרת משותפת לחיים המבוססת על כבוד והכרה הדדיים . גם אם נדחה , כפי שראוי , את הספקנות המובעת תדיר כלפי שוחרי האמת והצדק , נדמה שאין תחליף לסמכות ההליך הדמוקרטי , בהנחה שמוציאים מכלל חשבון את שלטונו של המלך הפילוסוף או של כוהן הדת . שאלות כגון " מה נחשב לפתרון צודק בנסיבות המקרה ? " או " מה נדרש מאתנו לעשות בשם הצדק באופן כללי יותר ? " , לא יקבלו תשובות ממצות וסופיות גם ממי שאינם מקבלים את התפיסה הספקנית בדבר קיומם של אמת וצדק . ברם הן הכרעה כללית והן הכרעה קונקרטית לפי נסיבותיו של מקרה מסוים הן צורך אמיתי . ויודגש , ההכרעה איננה אישית אלא מחייבת וכופה לכל חברי החברה הישראלית בכל הנוגע לתכנית פעולה מסוימת או גיבוש מדיניות כלשהי . למנגנון דמוקרטי של קבלת החלטות יש היכולת לבסס הכרעה כזו גם אם אין היא ממצה או אף מסוגלת למצות את הדיון מנקודת המבט של אמת וצדק . כפי שאטען בהמשך , ערכו המוסף של מנגנון זה מתמצה בכך שהוא מתיימר — ובהינתן תנאים מסוימים אף מצליח — להפוך את ההכרעה ללגיטימית , כלומר לכזו שמקימה עבורנו טעמים טובים לקבלתה כמחייבת גם אם איננו סבורים כי היא צודקת , חכמה , יעילה וכיוצא באלה . לטעמי , הבחנה זו מקבלת אישור נוסף במציאות הישראלית העכשווית : ההליך הדמוקרטי מושך לתוכו אזרחים ואנשי ציבור ממגוון קהילות המבטאים תפיסות עולם שונות ולעתים אף הפוכות בכל הקשור לשאלות כגון " מהו האינטרס הציבורי ? " ו "כיצד יש לקדמו ? " ודורש מהם מחויבות לכלליו ולעקרונות הבסיס שלו . ראוי להדגיש בנקודה זו כי התפיסה המוצעת כאן איננה מתנגדת לכך ששלטון דמוקרטי עשוי להיות בעל ערך מסיבות אחרות , שאינן קשורות בהכרח לרעיון השלטון העצמי המשותף וללגיטימציה הנובעת ממנו . ואכן , 3 ראו ) EREMYJ ALDRONW , AWL AND ISAGREEMENTD 1 - 2 ) 1999 4 מובן שיש לכך גבול . למשל , החלטות שהן לא צודקות בעליל באשר הן יוצרות או מנציחות עוולות חמורות אינן ראויות לקבלה , ללא קשר להגינותו של ההליך הדמוקרטי שבמסגרתו התקבלו . כפי שאטען בחיבור זה , הבנה נכונה של הרעיון הדמוקרטי יכולה להפחית במידה ניכרת את החשש האמור , משום ששמירה על זכויות יסוד איננה מטרה חיצונית לרעיון הדמוקרטי אלא רכיב הכרחי בתוכו .
|
|