|
|
עמוד:5
פתח דבר דן ענבר בשפה העברית השורש יד " ע מהווה בסיס לסדרה ארוכה של מילים ומושגים כמו מידע , ידיעה , ידע , דעה , דעת , מודעה , מודעות , תודעה , מדען , ידען ואף דעתן . אנחנו רוצים שלאדם תהיה דעה המבוססת על ידיעה ונשענת על מידע . אנחנו רוצים שלאדם תהיה מודעות לאי - הידיעה שלו או למחסור במידע . אנחנו רוצים שהאדם יהיה בעל ידע , אך שיבין שמידע כשהוא לעצמו אינו מספיק לעיצובה של דעה , לבנייתה של דעת ולגיבושה של תודעה . בד - בבד אנחנו צריכים להתגבר על הקלות הבלתי נסבלת של הבעת דעה ללא מידע וידע ולהתגבר על האשליה שדי לנו בהרבה מידע לשם עיצובה של דעה ולגיבושה של תודעה . השילוב בין כל המושגים והמעבר ממידע לידיעה ודעה מותנה , בין היתר , במיזוג המשמעויות הנגזרות מהשורשים יד " ע ובי " ן . כלומר , השילוב שבין מידע להבנה , בין ידע לתובנה , בין דעת לבינה , בין מודעות לתבונה ובין תודעה להבניה , למעשה הוא הדנ " א של החינוך . לספר שלפנינו מבנה בלתי שגרתי . הספר ערוך כפי שספר העוסק בחינוך ראוי שיהיה . הוא ערוך כדיאלוג בין הוגים וחוקרי חינוך לבין עמיתים המגיבים על הדברים . הספר כולל חמישה פרקי הגות אשר כל אחד מהם זוכה לשתי תגובות . בספר מועלות תזות בסיסיות העוסקות בשאלת הידע וההבנה . הן מעוררות מחשבה וזוכות להתייחסות רצינית , נרחבת , לעתים ביקורתית . באופן זה הספר מזמין את קוראיו למחשבה , להעמקה ולהרחבת הדיון . הנושאים הנדונים בחמשת פרקי הספר הם : החינוך למשמעות במאה ה - ; 21 מידע , ידע וכישורי חשיבה ; פליאה , דמיון וחשיבה . שני הפרקים האחרונים עוסקים במחשבתם של הפילוסופים דלז וגואטרי ומישל סר , ומתוך שהם מובילים את הקוראים בנבכי משנתם המורכבת , הם בוחנים את ההשלכות של הגותם על החינוך . לכאורה , כל אחד מחמשת הפרקים עומד לעצמו , אך עם זאת יש בהם נקודות השקה והם משלימים זה את זה באופן מרתק . ניתן להבחין שהפרקים אינם לקט מקרי של נושאים , אלא פרי של דיון משותף והתייחסות הדדית .
|
|