|
|
עמוד:11
ופיתוח גמישות קוגניטיבית להרחבת הפרספקטיבה לכדי ראייה רב ממדית של המציאות , מתוך שחרור מקיבעון ומנוקשות חשיבתית . שיטות התנהגותיות מרכזיות בטיפול הן חשיפות לרגש , למצבים ולזיכרונות מעוררי מצוקה . החשיפות מבוססות על התיאוריה הקלאסית שסכמות ( מבני זיכרון קוגניטיבי , רגשי , פיזיולוגי והתנהגותי ) ותהליכי עיבוד מידע המבוססים על צבירה של חוויות ורשמים בזיכרון , מהוות מעין פילטר לעיבוד חוויות חיים . למשל , פחד מיוצג במבנים בזיכרון אשר משמשים תכנית פעולה להתנהגות . הרגש מיוצג קוגניטיבית כטענה או כהנחת יסוד על אודות העולם ועל העצמי הפועל בו . באופן זה , רגש מהווה תבנית פעולה המנחה בחירות התנהגותיות . למשל , במבנה הפחד קיים ייצוג קוגניטיבי על גירויים מעוררי פחד , מידע על תגובותיו של האדם לגירויים והיבטים של משמעותם של הגירויים עבור הפרט . מבנה פחד פתולוגי הינו כזה המכיל גירויים רבים המקושרים לתגובות חרדה , הימנעות ובריחה מפני סכנה . הסכמות התהוו בהשפעתם של גורמים גנטיים וחוויות חיים חוזרות . בטיפול , באמצעות חשיפות ועיבוד קוגניטיבי , מתגמשים מבני הזיכרון , כך שאלה המקובעים כמעוררים , נותרים בריחוק , ונוצרים אחרים המאפשרים גישה חופשית לניהול העצמי במציאות חייו . התהליך המתואר תורם להרחבת תחושת השליטה ולהעצמה אישית בתוך מרחב חדש של בחירה וחופש פעולה . על רקע האמור לעיל , הסכנה העומדת לפתחו של כל מטפל קוגניטיבי היא כי התיאוריה המתוארת תהפוך אף היא לסכמה קוגניטיבית שתמלכד אותו עצמו ואת המטופל . כישלון הטיפול , ויש גם לא מעט אי הצלחות בטיפול הקוגניטיבי , בין שלטווח קצר ובין שלטווח ארוך , יכול להפוך באמצעות מטפל סקרן ואחראי להצלחה בתהליך הפרכת הנחות העבודה הקוגניטיבית - התנהגותית . כך למעשה התפתחה התיאוריה הקוגניטיבית , והכילה את ההתנהגותית , ואף התפתחה מעבר לשילוב פשטני ביניהן . כאשר מדובר בילדים סובלים , אשר יכולתם לדיון ביקורתי והתבוננות עצמית בתהליך , מטבע
|
|