|
|
עמוד:12
בבית היוצר של האומה — תאולוגיה , פילוסופיה , פיוט ואגדה — הייתה ההלכה , והמשפט העברי בליבתה , ליצירה המרכזית והמורכבת ביותר . לפיכך אמנם " אין תחיה מלאה לעצמנו בלי ארץ , בלי לשון , בלי תרבות , בלי חקלאות , וכו ' אולם טרם עמדנו על הנקודה החשובה , שאין תחיה מדינית לעם בלי בתי דין לאומים ובלי משפט לאומי " . יש אפוא חשיבות תרבותית מכרעת להשתתת מערכת המשפט על יסודות המורשת הלאומית ; כפי שציין שופט בית המשפט העליון משה זילברג : " אם לא יצאנו לשאול שפה , לא נלך גם ללוות משפט . כי המשפט הוא שפת המדינה — השפה של המדינה — בה היא מדברת אל אזרחיה , בה היא קובעת את צורות החיים שלהם " . במשך כמאה שנותיו הצליח פרויקט המשפט העברי לרשום שורה של הישגים לא מבוטלים , ברם רבים אף יותר היעדים שנותרו בגדר חלום שלא התממש . לאחרונה העלו חברי כנסת מכמה מפלגות הצעות לשדרוג מעמדו של המשפט העברי במסגרת המשפט הישראלי כחלק מן המגמה לחזק את רכיבי הזהות היהודית של מדינת ישראל . מחנות התומכים והמתנגדים הסתדרו מיד לפי חלוקה ידועה מראש של שמאל וימין , דתיים וחילונים . תגובה אינסטינקטיבית זו , הן מימין הן משמאל , מעידה על השטחיות והסטראוטיפיות שהדיון לוקה בהן , ועל כך יש להצטער . תחת זאת ראוי היה לנהל דיון מושכל ופתוח בהצעות אלו , על יתרונותיהן ועל חסרונותיהן , באופן שיוביל לגיבוש הצעות מורכבות 2 תזכיר משפט השלום העברי לקונגרס הט " ו ( , ( 1927 מצוטט מתוך רונן שמיר " לקס מוריאנדי : על מותו של משפט ישראלי " רב – תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית : ספר הזיכרון לאריאל רוזן – צבי ז " ל 603 , 589 ( מנחם מאוטנר , אבי שגיא ורונן שמיר עורכים , . ( 1998 3 משה זילברג כך דרכו של תלמוד . ( 1961 ) 152 במובן מסוים תחיית המשפט העברי נתפסה כמשימה שאמורה להיות פשוטה יותר מתחיית השפה העברית , שהרי לשון הקודש לא הייתה שפה חיה במשך מאות ואלפי שנים ואילו המשפט העברי המשיך לחיות ולהתפתח בתקופת הגלות כולה — עד סף העת החדשה היהודית , עם מתן האמנסיפציה ליהודים באירופה . על פגיעת האמנסיפציה בהמשך התפתחותו של המשפט העברי ראו מנחם אלון המשפט העברי : תולדותיו , מקורותיו , עקרונותיו 1319 ( מהדורה שלישית מורחבת , תשמ " ח ) . 4 הצעות אלו עלו בהקשר של תיקון חוק יסודות המשפט ובהקשר של הצעת חוק יסוד : ישראל מדינת הלאום של העם היהודי . על כך ראו להלן , ליד ה " ש . 125
|
|