|
|
עמוד:6
העברי , שאינה תואמת את הלוך הרוח של מרבית השופטים בישראל ; הם אינם מוכנים לאמץ את המשפט העברי באופן גורף ולכן נרתעים מלפנות אליו . פרדוקסלית , דווקא האופי הקשיח של החובה לאמץ את עמדת המשפט העברי מכוח חוק יסודות המשפט הוא שהביא לכישלונה . חוק יסודות המשפט בגרסתו המקורית ייעד למשפט העברי תפקיד של משמיע מונולוג , אלא שכוונה זו הרחיקה מעליו את מרבית הקהילייה המשפטית , שאינה רואה עצמה כפופה למורשת ההלכתית . לאחרונה העלו כמה חברי כנסת יוזמה לתיקון חוק יסודות המשפט . עיקרה של יוזמה זו הוא הקשחה יתרה של חובת השופטים לאמץ את עמדת המשפט העברי במקרי לקונה . ברם לאור האמור לעיל , הדעת נותנת כי הדרך לביסוס מקומו של המשפט העברי בפסיקות בתי המשפט אינה עוברת בכפייתם של שופטים לאמץ את עמדת המשפט העברי , וכי הצעה זו , אם תתקבל , עלולה דווקא להביא לתוצאה ההפוכה של התרחקות נוספת של השופטים ממנו . עיקרי התיקון המוצע ה " הצעה לסדר " שלפניכם מציעה לתקן את חוק יסודות המשפט ולייעד למשפט העברי תפקיד מורכב ועדין יותר של שותף בדיאלוג תרבותי – משפטי ; בשונה מייעודו כמשמיע מונולוג במקרי לקונה , כפי שהוגדר בגרסה המקורית של חוק יסודות המשפט . על פי הצעה זו , במקרי לקונה יהיה על בית המשפט לשקול את עקרונות המשפט העברי , אך עדיין יישמר בידו שיקול הדעת אם לאמצם בסופו של דבר . כאשר בית המשפט ייתקל בבעיה משפטית שאין לה פתרון במסגרת המשפט הישראלי , קודם שיאומץ פתרון משיטות המשפט שמעבר לים יהיה על בית המשפט להניח על שולחנו את עמדת המשפט העברי ולשקול אותה כראוי . ניתן לצפות שכאשר חוק יסודות המשפט יקבע תהליך של שקילת המשפט העברי , בלא שיכפה את אימוץ עמדתו , שופטים רבים יותר יהיו נכונים להגדיר את המקרים שלפניהם כלקונה ולשקול בפתיחות הראויה את עמדת המקורות מן המורשת היהודית .
|
|