|
|
עמוד:7
הישירה שלהם יסדירו בעצמם את ההתנהגות , גורמים מקצועיים וחברה אזרחית שיבנו סטנדרטים ויכתיבו את הצורה שבה אנו נתקשר זה עם זה , או אליטות שונות של כוח כגון המדינה או תאגידים , אשר מעצם שליטתם במשאבים פוליטיים , כלכליים ובפלטפורמות טכנולוגיות מסדירים את ההתנהגות שלנו ? בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות ההסדרה באינטרנט : הן המדינתית והן העצמית . שנית , האם טכנולוגיה בכלל , והאינטרנט בפרט , ניטראלית או פוליטית ? טכנוקרטים נוטים לטעון כי בשל העובדה שהטכנולוגיה מבוססת על אלגוריתמים ויד אדם לא מתערבת בהם , ניתן לבנות תהליכים ניטראליים ולא מפלים , שעובדים בעקביות . אולם כל טכנולוגיה מעצם העובדה שתוכננה על ידי אדם הינה פוליטית , מכילה אינטרסים וערכים שעוצבו בדמותם ובצלמם של המפתחים שלה , ומאוחר יותר שונו על ידי המשתמשים שלה . שלישית , מאבק על כמות המתווכים ודמותם . בעידן המידע , יכולת השליטה בייצור והפצת המידע היא מרכיב כוח משמעותי . השיפורים הטכנולוגיים העצימו את כוחו של המשתמש הבודד הן לייצר והן להפיץ מידע . המשתמשים יכולים לייצר ולהפיץ מידע , אך השליטה האמיתית במידע מתבצעת באמצעות המתווכים . כמויות המידע העצומות המיוצרות בכל רגע , כמו הצורך ביצירה , שיתוף וקריאת תכנים , מחייבים את המשתמש להסתמך על מתווכים . שומרי הסף הללו עוזרים למשתמש בכל פעילות במרחב הרשתות , החל בסינון עודף המידע , וכלה בקישוריות לאחרים או בייצור חדש של תכנים . אנו סומכים על גוגל שימצא עבורנו את מבוקשנו , או על פייסבוק וטוויטר שיראו לנו את הפוסטים שחברינו מעלים . אך פייסבוק לא מראה לנו את כל הפוסטים של חברינו , אלא
|
|