|
|
עמוד:15
ב . הקשר שבין מצבי האי - הלימה לבין שכר כדי להסביר את השונות בשכר השתמשנו במודל רגרסיה רב – רמתי של פרטים המקובצים במשקי בית , שהמשתנה התלוי בו הוא הלוג הטבעי של שכר חודשי פנוי ( לאחר מסים וקצבאות ) ושמצבי האי – הלימה בו הופכים להיות אחד מהמשתנים הבלתי תלויים ( לוח . ( 2 על מנת לבודד את השפעת המשתנים על השכר מוצג מודל הרגרסיה בשלבים , בפיקוח הדרגתי על המנבאים של השכר . בדרך זו אפשר לנטר את ההשפעה של ההבדלים בהרכב קבוצות המוצא במשתנים כגון מגדר , גיל , מצב משפחתי וסוג תעסוקה , מבנה תעסוקתי והשכלה , וגם במצבי האי – הלימה עצמם , ולפענח את השפעת משתנים אלו על פערי השכר בין קבוצות המוצא . בשלב הראשון בחנו את פערי השכר בין קבוצות המוצא ( מודל 1 בלוח . ( 2 מתוצאות אלו אנו מסיקים שלמזרחים שכר חודשי הגבוה ב – % 21 בממוצע מהשכר של ערבים ; שאשכנזים מרוויחים בממוצע את השכר הגבוה ביותר — כ – % 47 יותר מהאוכלוסייה הערבית ; ושהיהודים דור שני מיד לאחריהם . ניתן לראות גם כי הפער בשכר בין האוכלוסייה מברית המועצות לשעבר לערבית , שנאמד בכ – % , 2 קטן באופן מפתיע ולא מובהק . מודל 2 הוא הרחבה של מודל 1 בכך שהוא מפקח על מאפייני תעסוקה ומאפייני פרודוקטיביות כגון השכלה , ותק , מגדר ומצב משפחתי . כצפוי , נמצא שהשכלה גבוהה מעלה את השכר בכמעט 90 % יותר , בממוצע , מהשכלה נמוכה , ושגברים מרוויחים , בממוצע , כ – % 30 יותר מנשים . מבחינת השינוי במקדמים המסמנים את הפערים בין הקבוצות האתניות אפשר לומר כי המשתנים שנוספו במודל 2 מסבירים חלק מהפער בין אשכנזים ויהודים דור שני לבין שאר הקבוצות . נראה גם שבמצב שבו האוכלוסייה הערבית ויוצאי ברית המועצות לשעבר היו שוות בכל המשתנים המפוקחים במודל זה , ממוצע השכר של האוכלוסייה הערבית היה אפילו גבוה מהשכר של האוכלוסייה מברית המועצות בכ – % . 7 בניגוד למגמה זו , הפער שנצפה בהכנסה בין מזרחים לערבים ( מודל 1 ) מתרחב כאשר מנטרלים את ההשפעה של משתנים כמו ותק והשכלה . במילים אחרות , פערי השכר בין הקבוצות מתקיימים אף שמאפייני התעסוקה והפרודוקטיביות של האוכלוסייה המזרחית תורמים , בממוצע , פחות לשכרם ממאפיינים אלו בקרב האוכלוסייה הערבית . כך , רמת השכר של האוכלוסייה המזרחית הייתה קרובה יותר לזו של האוכלוסייה הערבית אילו היה שוויון בין האוכלוסיות במאפייני התעסוקה והפרודוקטיביות . 7 תוצאות ( שאינן מוצגות כאן ) מראות שכ – % 17 מהשונות בשכר ממוקמת בין משקי הבית — תוצאה המעידה על הצורך לטפל בתלות בין התצפיות בתוך משק הבית . מודל דו – רמתי מטפל בבעיה זו על ידי הפרדת ערך השונות הכללי לשונות בין משקי הבית ולשונות בתוך משקי הבית . בכל המודלים פיקחנו גם על שנת הסקר כדי לפסול אפשרות של " השפעות מתערבות" ( confounding effects ) ברמה זו .
|
|