|
|
עמוד:12
. 3 מומלץ שכל הצעת חוק תכלול בדברי ההסבר פירוט על העלות המשוערת והשלכותיה האופרטיביות ) על החברה , הסביבה , חוזים בינלאומיים שהמדינה חתומה עליהם וכדומה ( . מדריך למחוקק , בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ) , ) 2015 מפרט בפרק השלישי את תהליך ביצוע הערכת ההשפעות של הצעת חוק . כך למשל , הוא מונה את השלבים שעל יוזם הצעת החוק להתחשב בהם , כגון : אפיון הבעיה שעמה אמור החוק להתמודד , ניהול התהליך של איסוף מידע ולמידה , היוועצות בבעלי עניין ובמומחים , הגדרת תכלית החקיקה , הצגת החלופות לפעולה וניתוח השפעותיהן , אפיון הפגיעה האפשרית בזכויות חוקתיות , הצגת החלופה שנבחרה , הגדרת אמות המידה לבחינת החוק בדיעבד ופרסום ההליך לציבור ) להרחבה ראו מדריך למחוקק : . ) 218 - 173 . 4 עם צמצום מספר הצעות החוק הפרטיות מומלץ , עוד בשלב של ניסוח הצעת החוק ובטרם היא עולה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה , לאפשר את העברתה לעיון המשרד הרלוונטי לצורך קבלת חוות דעת מקצועית עליה . . 5 עם צמצום מספר הצעות החוק הפרטיות מומלץ לאפשר לחבר כנסת שאחת מהצעות החוק שלו לא זכתה לתמיכתה של ועדת השרים לענייני חקיקה , להופיע אישית לפני הוועדה , לנמק באוזני חבריה את ההצעה ולנסות לשכנע אותם לתמוך בה . . 6 עם צמצום מספר הצעות החוק מומלץ להעביר הצעות חוק פרטיות שיש להן נגיעה לנושאי רגולציה הליך של Regulatory ( RIA , ) Impact Analysis המאפשר לבחון את ההשלכות של כל הצעת חוק על התעשייה , החברה והסביבה , ולערוך השוואה בינה לבין החלופות . זאת , בדומה להצעות חוק ממשלתיות . . 7 יש להקצות " יועצי חקיקה " של מרכז המחקר והמידע לצורך סיוע לחברי הכנסת בטיוב הצעות החוק שלהם ובקבלת מידע רלוונטי להצעת החוק מגורמים שונים במשרדי הממשלה .
|
|