|
עמוד:יג
בני אדם הם יצורים חברתיים במובן רדיקלי יותר מכל חיה אחרת משום שאין הם מגיעים להשלמת " אנושיותם " מחוץ לחברה . חיים אנושיים " ובים " אינם מושגים בלי חברה אנושית . אבל החברתיות כשהיא לעצמה אינה עושה את האדם ל " חיה פולי ית " . שנית , האדם הוא יצור רציונלי ולפיכך יש לו מרחב של חלופות שאין לשום יצור אחר . בתורת יצורים רציונליים בני אדם מסוגלים לרפלקסיה , והם מונחים בפעילותם על ידי הבנה של מה שהם רוצים או מה שראוי לעשותו . במילים אחרות , הם מונחים על ידי ערכים והם מודעים באופן כלשהו לקיומם של ריסונים מקודשים , כלומר שלא הכול מותר . אולם השל ון העצמי של היחיד זקוק לשם השלמתו לכפייה של החוק הכללי , ואת החוק צריך להפעיל בדרך שעולה בקנה אחד עם כבוד האדם כיצור רציונלי . הקלסיקנים ראו את החיים הפולי יים מוסריים לאור תכליתו של האדם ולא לאור " המצב ה בעי " , במובנו של הובס למשל . לדידם הפעילות הפולי ית מכוונת בראש ובראשונה ל יפוח המידות ה ובות של האדם ולא ל יפוח חירותו האישית או להגנה על בי חונו האישי דווקא . בקצרה , " העיר " ה ובה היא זו ש " הפולי יאה " שלה מכוונת להשלמתו החברתית והרציונלית של האדם . " הפולי יאה " , כלומר המש ר , היא לדעת הקלסיקנים התופעה המרכזית של החיים הפולי יים . המש ר , במובנו הרחב , הוא לא רק צורת של ון , אלא גם דרך החיים של החברה , סגנון חייה , עמה המוסרי ורוח חוקיה . המש ר קובע ומ פח אורח חיים יותר מכל גורם אחר לבד מן ה בע האנושי עצמו . כל מש ר מ פח דירוג מוסרי של ה יפוסים האנושיים וקובע את מידת שותפותם בשל ון ובסמכות האזרחית . גורלו של המש ר מותנה בבול ות של יפוסים אנושיים מסוימים . המייצגים המובהקים שלו הם אלה שזוכים למרב ההערכה והפרסום ונחשבים ל יפוסים הסמכותיים ביותר . במוקד ביקורתו של ש ראוס על הדמוקר יה הליברלית עמדה דמות האדם הצומחת על קרקעה , וליתר דיוק על קרקע תרבות ההמונים המודרנית כפי שהכיר אותה בארצות הברית . במסורת האמריקנית המקורית היתה חשיבות מרכזית לרעיון בריאת האדם בצלם אלוהים כמקור לכבודו ולחירותו של האדם . הבסיס העליון של המוסר נחשב לדתי : האנושות היא אחדות של הומוגניות עם ה רוגניות . הבעיה היא שהמגמות ה בועות בתרבות ובחברה המודרנית מוליכות לקונפורמיות ולהיעלמות השוני . חברת ההמונים מונחית על ידי תקשורת המונית . למדיה ולפרסומת יש חלק מכריע בתהליך הזה : היא מב לת את כל ההבדלים ה בעיים בין בני האדם . גם לשל ונו של המדע – הגורם היחידי שיש לו סמכות עליונה בעיני האדם המודרני שאינו מכיר בשום סמכות שמעליו – יש חלק בתהליך הזה . המדע אמנם משחרר מדעות קדומות , אבל הוא גם מ פח קונפורמיות . פירושו של דבר הש חה ושל ון של הבינוניות . זה " האדם האחרון " שחזה ני שה בספרו " כה אמר זרתוס רא " . הפרדוקס הוא אפוא שחברה אינדיבידואליס ית , שמסורה על פי עקרונותיה ל יפוח היחיד ביחידותו , מוליכה לקונפורמיזם . 6 השוו צוקר , עמ ' . 193 - 192
|
|