|
|
עמוד:11
וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל ... עבד עברי נקנה בכסף ובשטר ... עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה ... בהמה גסה נקנית במסירה והדקה בהגבהה . ... נכסים שיש להם אחריות ( קרקעות ) נקנין בכסף ובשטר ובחזקה , ושאין להם אחריות אינן נקנין אלא במשיכה״ . ועולא אומר ( קידושין ה ע " א ) ״דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה , שנאמר ( ויקרא כב , יא ) : וכהן כי יקנה נפש קנין כספו , והאי קנין כספו הוא״ . וכיוצא באלה שנוי במשנה ( כתובות ד , ה ) שהאשה שנישאת ונכנסה לחופה הרי היא מסורה לרשות הבעל . ועל המשיא בתו הנערה או הקטנה למודר ממנו הנאה , נאמר : ״הרי מוסר לו שפחה לשמשו״ ( נדרים לח ע " ב ) . וכן מפרשים הראשונים . רש״י כתב ( מנחות מג סוף ע״ב ) לפירוש אחד : ״דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו״ , ולפירוש השני כתב שם : ״דלענין מצות אשה ועבד שוין , דגמרינן ‘ לה לה׳ מאשה״ . והרשב״א כתב : ״דאשה זו קנויה היא אצל הבעל וקנינו קרייה רחמנא , כדכתיב ( דברים כד , א ) ‘ כי יקח איש אשה׳ , וקנין כספו היא״ . ובחידושיו לכתובות כתב : ״דאיהי מחייבא למיקם קמיה ולשימושיה דקנין כספו הוא , והרי היא כשפחה דבעיא לשימושיה״ . והרא״ש כתב : ״דהאשה קנין כספו של האיש כמו עבדו ושורו וחמורו ותלויה במזלו״ . ויש חכמים הסבורים שהאשה כעבד כנעני פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן , ״לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו , ואם היתה מחוייבת במצוות עשה שהזמן גרמן , אפשר שבשעת עשיית המצווה יצוה אותה הבעל לעשות מצותו״ ( אבודרהם , שער ג , ברכת המצות ומשפטיהם ) . אכן עובדות הנישואין וזכויות הבעל בהן שוות לזכויות הבעלים בנכסיהם . אדם הוא בעליו של נכס כשהנכס ברשותו לעולם , או שיצא מרשותו לזמן קצוב בלבד , כגון שאלה או שכירות , ויחזור לרשותו להיות שם דרך קבע , לעולם . ורשות זו משמעה שהוא יכול להשתמש 5 בחידושי גיטין עה ע " א ד״ה מכלל . וכן כתבו התוספות בבבא בתרא מח ע " ב ד״ה קדיש . 6 מז ע " ב ד״ה תקנו מזונות . ועיין רמב״ן ורא״ה בשיטה מקובצת שם ד״ה קמ״ל . 7 בתוספותיו לכתובות ב ע " ב ד״ה נסתחפה שדהו . מובא גם בשיטה מקובצת שם .
|
|