|
|
עמוד:12
של מעמד אישי המעסיקות את ארגוני הנשים הפועלים בשטח כיום , ולתת במה לפעילוֹת בארגוני הנשים , שחלקן שוקדות על עבודות מוסמך ועבודות דוקטור בנושאים האלה , ומשלבות מחקר סוציולוגי עם פעילות שטח . ספר זה מבקש לבסס פרקטיקה של סולידריות ויחסים לא היררכיים בין האקדמיה לקהילה . אנחנו , העורכות , מכירות ביחסי הכוח הלא שוויוניים שבתוכם אנחנו עצמנו נתונות , ובגישה המוגבלת של נשים פלסטיניות למשרות אקדמיות ולהון החברתי והתרבותי שהן נושאות עמן . לפיכך , אנחנו מאמינות שפרקטיקה אקדמית פמיניסטית חייבת לפעול עם הקהילה , מתוך למידה הדדית , ולהרחיב אגב כך את אופקי ההתקדמות של נשים פלסטיניות באקדמיה , ולהמשיך לעודד מחקרים בסוגיות המעסיקות את הנשים ואת החברה כולה . בין מעמד המשפט למעמד הנשים מאז הקמתה בחרה מדינת ישראל להותיר את מעמדם האישי של אזרחיה בידיהן של הרשויות הדתיות , ולהעניק למשפט הדתי מונופול בתחומי הנישואים והגירושים . מדינת ישראל אימצה את המערכת המשפטית העדתית המנדטורית , וקבעה מעמד משפטי נפרד ל 14 עדות , שלכל אחת מהן מערכת משפטית משלה . ארגון העדות וסמכויות בתי הדין הדתיים צמח מתוך שיטת המילתים העות ' מאנית שהותאמה לנסיבות הפוליטיות החדשות . צבי טריגר טוען שבעיניהם של המחוקקים הישראלים בראשית שנות החמישים היה המונופולין הדתי בתחום המעמד האישי חיוני לביסוס זהותה של ישראל כמדינה יהודית — בחירה שהשליכה גם על מעמדם של מי שהוגדרו " לא יהודים " . 1 חוקרים אחדים חקרו עד כה את בתי הדין השרעיים בישראל , ובהם אהרן ליש , עידו שחר , יצחק רייטר , לילה עבד רבו ומוסה אבו רמדאן , וכן אחמד נאטור ואיאד זחאלקה , שניהם קאדים שביססו את מאמריהם , בין השאר , על עבודתם בבית הדין . 2 צבי טריגר , " יש מדינה לאהבה : נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל " , ארנה בן נפתלי וחנה נוה ( עורכות ) , משפטים על אהבה , תל אביב , 2005 עמ ' . 225 - 173 ראו גם פנינה להב , " כשהפלאליטיב רק מקלקל : הדיון בכנסת על חוק שיווי האישה " , זמנים , ( 1993 ) 47 - 46 עמ' . 159 - 149 על ההשלכות של הגדרתה של ישראל " מדינה יהודית ודמוקרטית " על המיעוט הערבי פלסטיני , ראו מיכאיל קרייני , " ריקושטים יהודיים ודמוקרטיים " , משפט וממשל , ( 2006 ) 9 עמ' . 496 - 461
|
|