|
|
עמוד:10
מבוא מרבית היהודים אשר חונכו על ברכי המסורת היהודית במשך כאלפיים השנים האחרונות , תופסים את יעקב ועשו בדרך ציורית של הפכים : טוב ורע , אמת ושקר , טהור וטמא , אור וחושך , בושם וסירחון ועוד הפכים כיוצא באלה . אם תשאל ילד יהודי מיהו עשו , יענה לך כי עשו הוא אחיו הרשע של יעקב , אשר רדף את יעקב בכעס ושנאה וניסה להשמידו . עשו הוא מי שקופח בברכה מידי אביו ורגז בשל כך על אחיו הצעיר אשר זכה בה , והריהו אורב לו עד עצם היום הזה , בדמות הגויים בכל גלויות ישראל . אולם , עקב נחיתותו המוסרית והערכית , לא יעמדו לו כוחותיו של עשו , וידו של יעקב תהיה על העליונה . הציור שואב מן הדימוי התלמודי -מדרשי של עשו , אותו דימוי אשר נלמד במשך דורות רבים ב " חדרים " ובבתי המדרש היהודיים . * לעומתם , תופסים כל האחרים הקוראים בתנ " ך , ובעיקר הנוצרים , את יעקב ועשו על פי עיצוב הדמויות הפועלות בסיפור המקראי [ בראשית כ " ה - ל " ג , בפרשות " תולדות " ו " וישלח " ] ובהמשך ב " ברית החדשה " , כפי שהם מצטיירים בעיני האנושות כולה , כשני ניגודים טיפוסיים . עשו ויעקב גיבורי הסיפור המקראי מציגים לקורא שתי תכונות יסוד מנוגדות : פשטות יסודית והגינות בסיסית של עשו מחד גיסא , מול תחכום , עורמה ושנינות של יעקב , מאידך גיסא .
|
|