|
|
עמוד:12
תולים בחבלי קיומם , ברשת הביטחון שלרגליהם , את הייעוד הגדול והכבד מכול : נשיאת משקלם שלהם . " הקלות הבלתי נסבלת של הקיום " אינה מנת חלקה של קהילה זו . כובד משקלו של הקיום והאיום המתמיד מפילים חיתתם על הקהילה . עומס רב נדרשת לשאת רשת הביטחון . ואין זה עניין פעוט , שכן טיבם של חבלים הוא שכושר עמידתם תלוי בחוסנם ובעומס המופעל עליהם . אלה עשויים לעתים להכריעם . החוסן הפנימי נשחק כאשר מתרבות הסתירות ומתעצמים המתחים הפנימיים שמחוטיהם שזורים החבלים . וסכנת הפרימה מוחרפת לנוכח עומס היתר של הקיום עצמו . המתח שבין הרעיון למעשה גוזר זאת , ובה בעת הוא כמו גוזר ופורם את החבלים ועמם את רשת הביטחון . כך מתחוור צדם האפל של חבלי הקיום , מקשר למכאוב . החבלים הופכים לעתים לכבלים . תושבי אוקטאביה נתונים לאי - ודאות , לספק , חיים את חייהם על קו הקץ . אך אוקטאביה אינה ורק משל הינה . ואת הנמשל , ספק הקיום הציוני , יפרוס ספר זה ביריעה היסטורית רחבה , שראשיתה באחרית המאה התשע עשרה ואחריתה בראשית המאה העשרים ואחת . ממחוזות הדמיון של קאלווינו אל " עיר המדינה " הלאומית , מתחקה ספר זה אחר התהייה הקיומית המלווה כצל ארוך את קורות העם היהודי בארץ ישראל מראשית הציונות עד ימינו : האם יש לנו עתיד - האם תשרוד ישראל כמדינה עצמאית , כמדינת היהודים ? ומה בדבר העבר - האם היהודים בישראל היו ועודם חלק מעם יהודי עתיק יומין ? איני מבקש להכריע בשאלות אלה , שהעיסוק בהן הניב הררי מילים ; אינספור טקסטים , בהם טורים עיתונאיים , מסות מלומדות וחיבורים אקדמיים , התיימרו להתמודד עם הקושיות הקיומיות האלה ולהציע להן תשובות . ספר זה אינו נמנה עמם . אין בכוונתי לספק מענה כמו - נבואי לשאלה אם תתקיים ישראל כמדינה יהודית בעוד יובל או מאה שנה , אלא להתחקות אחר משמעותה של התהייה עצמה , לרדת לעומקו של סימן השאלה , שנדמה כמרחף תמיד מעל קיומו של העם היהודי וגלגולו הציוני , ולפענח את שלל סימני הקריאה שהוצעו והוצבו אל מול אותו סימן שאלה , ובכך - יותר משהצליחו לפתור או לפטור אותו - הוכיחו את תמידיותו . " צא וראה " , כתב הוגה הדעות שמעון ראבידוביץ ' בשנת לידתה של
|
|