|
|
עמוד:10
פיקי איש - שלום , רוני אלנבלום , חדוה בן - ישראל , דניאל בר - טל , אבי בראלי , עמנואל גוטמן , עזר גת , משגב הר - פלד , תמר הרמן , אלכס יעקובסון , חגית לבסקי , נאוה לוונהיים , בני מוריס , בני מילר , דרק פנסלר , גילי קוגלר , אריה קצוביץ , יוסי שיין , קרן - אור שלזינגר , גדעון שמעוני , גבי שפר , אניטה שפירא ומוטי תמרקין . אין רוח בלא חומר , ובמרוצת המחקר נהניתי מסיועם הנדיב של מספר מוסדות וקרנות - מחקר : מרכז צ ' ריק לתולדות הציונות , היישוב ומדינת ישראל ; מרכז הלברט ללימודים קנדיים ; מכון סילברט ללימודי ישראל ; מרכז שיין למחקר במדעי החברה ומכון דיוויס ליחסים בינלאומיים - כולם באוניברסיטה העברית ; וכן מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל - אביב . בדחילו ורחימו הגשתי את הספר כמועמד לפרס בהט , ואין שיעור לשמחה שמילאה אותי באותה הליכה מהורהרת בשעת ערב מאוחרת , כאשר השבתי לצלצול הטלפון ומעברו השני הייתה פרופ ' דפנה ארדינסט - וולקן , עורכת הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה . תודתי נתונה לשופטי כתב היד , לקרן בהט ולמשפחת בהט , לאוניברסיטת חיפה , לנשות הוצאת הספרים של האוניברסיטה - דפנה ארדינסט - וולקן , שרון חנוכה בן - שימול ושושי לבר - לנועם לסטר שערך את הספר ולנעמי גליק - עוזרד על עבודת ההגהה , וכן להוצאת הספרים של ידיעות אחרונות . ולבסוף תודה עצומה למשפחתי : להורי , נוגה ודניאל ; לאחי , דקלה , דרור ורחל ; לחמי ולחמותי , ג ' ף ואוולין , ומעל לכול לאשתי , שני , ולילדי היקרים , נבו וקשת . שנים ארוכות חלפו מעת שנבטה המחשבה על כתיבת הספר ועד לרגע זה , שבו אפשר לברך על המוגמר . אך בלי זאת לא אוכל : מלכתחילה כיוונתי את הספר לא רק אל עצמי , אף לא אל מגדל השן שהיה ביתי הרוחני ; את עמי ביקשתי - לומר דבר לחברה הישראלית , שממנה באתי ואליה אני הולך . ביקשתי אתכם - אתם הקוראים מילים אלו . תודה אחרונה נתונה אפוא לכם . ובצד התודה תקווה גדולה , אולי תמימה , שבדפים הבאים תמצאו מעט מזור לאימה וטעם למוסר .
|
|