|
|
עמוד:
הנעשה בברית המועצות והשנייה על המזרח התיכון . קאודר סירב לחשוף את מקורותיו . הגרמנים חשדו בו אך ביקורת חוזרת של המידע שהעביר הוכיחה שוב ושוב כי הוא אמין לחלוטין . הגרמנים קיבלו את הסבריו כי הוא מנצל מתחם גדול של בית ספר לטכנאי רדיו כדי לשלב את שידורי הסוכנים שלו בין אלפי התשדורות העוברות במקום מדי יום . הסיפור נראה להם סביר . בהזדמנות אחרת בחרו הגרמנים באקראי 34 מהידיעות שהעביר , השוו אותן לחומר חזותי מתצלומי אוויר ומצאו התאמה מלאה . כל אלה ביססו את מעמדו של מקס והכינו אותו לתפקידו החשוב ביותר : הונאת הגרמנים במבצעי “ אוראנוס ” , “ סאטורן ” ו ” מארס ” . בקיץ 1942 היו שלוש קבוצות הארמיות הגרמניות בעיצומה של מתקפה בשלושה צירים עיקריים : בצפון הן הידקו את המצור על לנינגרד , במרכז התמקדה המתקפה בכיוון מוסקבה ובדרום נעה הארמיה השישית לנפט של הקווקז בבאקו . הגרמנים האמינו כי לצבא האדום 280 דיביזיות וכי 3 מיליון האבדות משנת הלחימה הקודמת הביאו את אויביהם לסף הקריסה . סטאלין ביקש להגן על שתי בירותיו , מוסקבה ולנינגרד . חששו העיקרי היה כי הגרמנים יצליחו להגיע לקווקז , להשתלט על שדות הנפט של באקו ובכך לסגור את ברז האנרגיה של הצבא האדום במעין איגוף של מוסקבה בתנועת מלקחיים ענקית . כדי למנוע זאת ביקש סטאלין למשוך את הארמיה השישית המתקדמת דרומה – לכיוון סטלינגרד והוולגה . העיר הייתה חסרת ערך של ממש מבחינה אסטרטגית . לכן ביקש סטאלין לשכנע את הגרמנים כי למרות זאת , נפילתה תביא לשבירת הצבא האדום ולכניעתו . הרעיון היה פשוט : לאסוף את כל העתודות לאזור סטלינגרד , לשכנע את הגרמנים לסטות מתוכניתם המקורית ולכבוש את העיר ואז , בהתקפת פתע - לכתר ולהשמיד אותם . מבצעי ההתקפה כונו “ סאטורן ” ו ” אוראנוס ” . במקביל נערך הצבא האדום להתקפת הסחה מצפון למוסקבה , באזור העיר ריז ’ ב . על החזית פיקד הגנרל ז ’ וקוב , שזכה בתהילה רבה על מתקפת הנגד שהרחיקה את הגרמנים תשעה חודשים קודם לכן משערי מוסקבה . סטאלין קיבל החלטה אכזרית במיוחד : הוא יקריב את הרגלי על לוח השחמט של המלחמה ( " מבצע מארס " ) כדי לזכות במלכה ובמשחק כולו ( מבצעי “ סאטורן ” ואוראנוס ” ) . לשם כך היה עליו לשנות את מסלול ההתקדמות של הגרמנים . כאן נכנסו לתמונה “ מקס דרום ” ו ” מקס צפון ” . לאורך אביב וקיץ 1942 הזין קאודר את מפעיליו במידע אמיתי שמקורו כביכול בישיבות הסטאבקה על העברת כוחות לאזור סטלינגרד , יחד עם סיכומים של “ דיונים סודיים” שנערכו כביכול בקרמלין שבהם שב סטאלין והדגיש כי אם תיפול סטלינגרד , 21 המלחמה אבודה . דמיאנוב העביר על סמך מקורותיו בפיקוד העליון מסרים שהשלימו את התמונה . לפיהם מתכננים הסובייטים שתי התקפות , החשובה יותר באזור ריז ’ ב (“ מבצע מארס ” ) והשנייה בסביבת סטלינגרד . הוא דיווח על העברת כוחות לאזור על אף שתמיד המעיט בעוצמתם , לבקשת הסטאבקה . פיסות מידע אלה השלימו את החסר במידע בתמונת המצב הכוללת של הפיקוד הגרמני , שנראה על פניו אמין ואיכותי . הגרמנים פעלו כפי שרצו הסובייטים . ז ’ וקוב , שפיקד על איזור ריז ’ ב , לא עודכן כי תוכניות המבצע הועברו בחשאי לגרמנים . סודופלאטוב העיד כי הוא אישית העביר ל ” מקס צפון ” את תוכניות ההתקפה של “ מבצע מארס ” שקיבל לאחר אישור ה ” סטאבקה” - כלומר על ידי סטאלין אישית . מידע מקביל העביר גם “ מקס דרום ” , שהתריע על ריכוזי כוחות באזור סטלינגרד . המסרים הללו הגיעו , לאחר שאומתו , לשולחנו של היטלר . זה בלע את הפיתיון והורה לארמיה השישית לעצור את התקדמותה לקווקז ולפנות מזרחה , לכיוון סטלינגרד . בו זמנית נערך הפיקוד העליון של הוורמאכט להדיפת ההתקפה במסגרת “ מארס ” . סטאלין קיבל החלטה קרת רוח : לא לדווח לז ’ וקוב כי כל תוכניות ההתקפה שלו הועברו לגרמנים , הערוכים להתקפה . זאת , ככל הנראה , כדי להשיג ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ ’ רצ ’ יל . ועדה שמינה המליצה על הקמת מרכז חקירות לחשיפת סוכני אויב
|
|