|
|
עמוד:11
א . ג שורשים דומים ; הומוגראפים הבנת שורש על סמך שורשים בעלי אותו כתיב , אך שונים זה מזה מבחינה אטימולוגית ( כגון : לשורש ענ " ה שלושה מובנים שונים בעלי אותו כתיב : להשיב תשובה ; לשיר ; לגרום סבל ) . א . ד משחק מילים בשינוי הגיית עיצורים ( בקיצור : עיצורים דומים ) חילוף בין עיצורים קרובים מבחינת מקום מוצאם בכלי הדיבור . א . ה המרת מילה באחרת על – ידי שינוי הגיית התנועות ; חילוף ניקוד ( בקיצור : חילוף הניקוד ) קריאה מחודשת על – ידי חילוף בניקוד . ב פתרונות לשוניים ב . א ביאור לקסיקאלי או סמאנטי ( בקיצור : לקסיקולוגיה ; סמאנטיקה ) ביאור מילים ובירור משמען בהוראתן המקובלת או המורחבת . ב . ב ביאור מורפולוגי ( בקיצור : צורות ) הסבר צורן קשה או הפקת משמע על – ידי דיוק בצורן . ב . ג ביאור לשון מקרא על דרך לשון חז " ל או לעז ( בקיצור : חז " ל ; לעז ) פירוש המילה שלא על – פי משמעה בלשון המקרא , אלא על – פי משמעה בלשון המשנה או בשפה זרה . ג בירור מטאפורה או דימוי ( בקיצור : מטאפורה ; דימוי ) הבחנה בין מבע מילולי ומבע אליגורי והכרעה ביניהם . ( 1 ) פירוש או פירוט דימוי ( 2 ) ביאור חיובי לדימוי שמשמעו במבט ראשון שלילי ( 3 ) פירוש היגד מילולי כמטאפורה ( 4 ) פירוש מטאפורה כהיגד מילולי ד גזרה – שווה בין מילים דומות ( בקיצור : ג " ש ) העברת עניינו של פסוק אחד אל פסוק שני ( או יותר ) על סמך מילה המשותפת לשני הפסוקים ; בניית מכנה משותף בין פסוקים שונים על סמך מילה משותפת . ה שיערוך תחבירי ( בקיצור : שיערוך ) עריכה מחדש של סדר המילים בפסוק ; הבנת חלקי המשפט לא כנתינתם אלא באורח שונה ; הבנה שונה מן הרגיל של סוג המשפט ( כגון : משפט חיווי עשוי להתפרש כשאלה , או כמשפט תנאי ) . ו הסבר לפי הקשר ענייני רחב יותר ; ביאור פשטי על – פי ההקשר ( בקיצור : הקשר ) הסבר שאינו מנתק את המילה או הצירוף מסביבתם הרעיונית , ומבאר את הפסוק בדרך המתקרבת לפשוטו של מקרא .
|
|