מבוא

עמוד:3

מחלוקת זו מבטאת את התפיסה שהמרכיב העיקרי הוא מקום האפייה ( האכילה ) , ואם האפייה בארץ חייבים בחלה , ואילו מעמדם של פרות הארץ הנאכלים בחוץ לארץ שנוי במחלוקת . ברם , במקביל אנו שומעים מדור אחד מאוחר יותר על חלוקה אחרת , בין ארץ ישראל לבין סוריה . רבן גמליאל סבור שבסוריה חייבים להפריש פעמיים חלה , ורבי אליעזר מדבר על חלה אחת . אם כן , העיקרון שהרמת חלה היא בארץ בלבד תלוי במחלוקת , אבל גם משתמע שלכל הדעות אפיית חוץ לארץ פטורה מחלה ( פ " ד מ " ז ) . במשנה הבאה שם אנו שומעים על הלכה נוספת של רבן גמליאל וממנה משתמע שגם אפיית חוץ לארץ חייבת בחלה , אלא שבגלל חובת הטהרה אי אפשר להרים חלה כהלכה ולכן חייבים להרים חלה פעמיים . שאלה זו עולה עוד בסוף משנת חלה ( פ " ד מ " י ) , שם מדובר ב " ביתר " , אולי בתחום החורן שאסור להרים בו חלה אפילו אם מצאו דרך להתגבר על שאלת הטהרה . מעשים אלו ניתן לפרש כהתנגדות להרמת חלה , או כאישור להרמת חלה בחוץ לארץ ( או ב " סוריה " ) , אבל החלה טמאה . בספרי זוטא חוזרת העמדה ה " קלאסית " שאין חובת הרמת חלה בחוץ לארץ : " יכול כיון שבאו לארץ יהו חייבין להפריש חלה שבחוצה לארץ אמרת לא אמרתי אלא אשר אני מביא אתכם שמה אתם חייבין להפריש חלה ולא בחוצה לארץ " ( ספרי זוטא , טו יז , עמ' . ( 283 ניתן , אפוא , לנסח את העמדות התנאיות כמעין מחלוקת על תחולת המצווה בחוץ לארץ כשם שמצינו מחלוקות על ערלה , כלאיים , חדש ומצוות דומות . ברם , הרמת חלה חריגה , שכן אין אח ורע להרמת חלה פעמיים . לא שמענו על הרמת תרומה פעמיים או מעשר פעמיים . האם לפנינו מחלוקת ? נראה שלא , אלא שהפער הוא בין ההלכה העקרונית ( המשפטית ) לבין הנוהג המעשי . במקביל מצינו סדרת עמדות כיצד צריך אדם לנהוג כאשר הוא בטומאה ואינו יכול להרים חלה בטהרה . הפתרונות השונים משתלבים בפתרון זה של הרמת שתי חלות , שגם היא הצעת פתרון למצב של טומאה . במקורות האמוראיים הארץ - ישראליים חוזרת חובת הרמת חלה פעמיים , וציטטנו את האמירות השונות . במקורות בבל מצינו צמצום של חובה זו , בניגוד מה למשנה ( פ "ד מ " ח ) . ברם , גם שמענו על הפרשת חלה בטהרה ואכילתה בטהרה חלקית ( בכורות כז ע " א ) . גישה דומה עולה גם מהירושלמי : " רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל , חלת חוץ לארץ , ותרומת חוץ לארץ , אוכל ואחר כך מפריש ... " ( פ " ד ה " י , ס ע " א ) . אם כן יש להרים חלה , אך ניתן לבצע זאת בסיום האכילה . הבבלי מגדיר את הרמת החלה בזמן הזה ( כלומר בחוץ לארץ ) כמצווה מדבריהם . ספק אם זו הגדרה מודעת . הפתרון עולה במהלך סוגיה בעלת אופי מאוחר , אגב ברייתא שבכל 1 לאמתו של דבר , עמדת רבן גמליאל עצמו שנויה במחלוקת : " וכן היה רבי לעזר בי רבי צדוק אומר לא היה רבן גמליאל מחייב בסוריא אלא חלה אחת בלבד " ( תוס ' , פ " ב ה " ה ) , ראו פירושנו למשנה פ " ב מ " ז .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא