|
|
עמוד:7
ראשית דבר בידוע שתורתם של חכמים פרושה בספריהם , בבחינת תורה שבכתב ; אולם אין היא מוגבלת לעולם של מילים , אלא מתבטאת גם במעשיהם ובפועלם , בבחינת תורה שבמעשה . מעשיהם של חכמים הם הזדמנות נפלאה לפגוש את הרגע שבו דרך כוכבו של רעיון , רגע שיש בכוחו להפוך למורה דרך משמעותי עבורנו . אבי , אבו יהודה , איש סיפור היה . על לשונו היו שגורות מעשיות רבות , וכדרכם של חכמים ספרדים , ידע לשזור אותן בדבר הלכה ובלימוד מוסר . אבי היה מספר סיפורים בחסד , ובשיעוריו היינו יוצאים למסע ברחבי תבל , מפליגים אל מחוזות העבר , ושבים אל ההווה עשירים בתובנות חדשות . אבי לימדני את כוחו של סיפור . מעשיותיו היו כלי העבודה שלו – אחת עודדה בשעת משבר , אחרת שעשעה והפיגה מבוכה וצער . ברגעים של חסד ידע אבי לספר סיפור הפותח את הלב לתשובה , ופעמים רבות , הצליח בעזרת סיפוריו לפייס בין ניצים בבית הכנסת . בחירת הסיפורים חוכמה היא ואינה מלאכה . יש לדעת באיזה סיפור לבחור ; סיפור שטמון בו המפתח ללבותיהם של השומעים בשעה הזו דווקא . בעקבות מסעותיו של אבי , יצאתי למסע משל עצמי . מזה כחמש - עשרה שנה אני מלקט סיפורים על חכמי המזרח . בדרכי עיינתי בספרים רבים , בעלוני פרשת השבוע , ובאתרים רבים באינטרנט . לעתים קראתי ספרים שלמים כדי למצוא את הסיפור הבודד שהחיה את נפשי . גדול מכולם היה חלקם של אלו שסופרו בעל - פה , וכמוצא שלל רב חשתי כאשר פתח בן שיחי במילים " שמע סיפור ... " בחיפושי התרחקתי מסיפורי נסים , המדגישים את הפער בינינו לבין יחידי הסגולה , מחוללי הנפלאות . התמקדתי רק בסיפורי לקח , המבטאים הדרכה רוחנית וחינוכית או
|
|