|
עמוד:102
פרק ג פסוק ו ויּגּע הדּבר אל מלךְ נינוה ויּקם מכּסאו ויּעבר אדּרתּו מעליו ויכס שׂק ויּשב על האפר : " הדבר " אשר הגיע אל המלך ( " ו ַ י ִּ ג ַּ ע " כמו הגיע - בבניין קל במשמעות של הפעיל [ ראו גם ירמיה נא , ט ]) הוא הכרזתו של יונה על חורבן העיר . המספר הקדים וסיפר בפסוק הקודם על תגובת אנשי נינוה נוכח השמועה , עוד לפני שדברי הנביא הגיעו לפתחו של המלך , וזאת כדי ללמדך את מידת אמונתם ; גם בלא צו המלך הם פועלים לביטול הרעה . ניכרת אפוא הקבלה בין דמויות הגויים ופעולתם בפרק א לבין אלה שבפרק ג : בפרק א זעקו המלחים וקראו איש אל אלוהיו עוד בטרם סופר לנו על התנהגותו של הגדול שבהם , רב החובל ( פסוקים ה - ו ) , וכאן מקדימים אנשי נינוה לצום וללבוש שק , לפני שיצוום על כך המלך . המספר נוקט בשם העצם " דבר " כדי להזכירנו , כי בעוד שיונה ברח מלפני ה ' לאחר שהגיע אליו דברו ( א , א - ג ) , וגם אחרי ששמע את " דבר ה '" בשנית ( ג , א - ב ) לא ציית לו אלא כמי שכפאו שד - המלך ינהג כראוי בעקבות שמיעת " הדבר " . המלך מכונה כאן בשם " מלך נינוה " , ולא מלך אשור , מכיוון שעניינו של המספר מוגבל לגורלה של " נינוה העיר הגדולה " . תיאור הדרך שבה מבטא המלך את אבלו - חרטתו מזכיר את הכתוב ביחזקאל כו , טז : " וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ... על הארץ ישבו " . אשר למלך נינוה , מודגש בסיפורנו המעבר מרום המעלה אל שפל המדרגה , מן הישיבה על הכיסא , כס המלכות , אל הישיבה ארצה באפר ( השוו איוב ב , ח : " והוא יושב בתוך האפר " , וכן אסתר ד , ג : " אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים " ) ואין " אפר" כאן אלא " עפר " , כמו בצירוף " עפר ואפר " ( כגון בראשית יח , כז ) . כן מתואר בפסוק המעבר מלבוש פאר - האדרת , הנתפסת אולי כמעילם של אדירים , גדולים , ולפיכך כבגד פאר ( ובתרגום הארמי : " לבוש יקריה " , לבוש של כבוד ) - אל התכסות בשק , כנתיניו של המלך . מבחינה ספרותית יש לתת את הדעת גם למבנה הכיאסטי : ויקם מכסאו ויכס שק ויעבר אדרתו מעליו וישב על האפר הפועל " ויעבר " בא כאן במשמעות של הסיר , כנראה בהשפעת הפועל עד " ה בארמית שזו משמעותו ( כגון דניאל ד , כח ועוד ) . פועל זה מופיע בקשר להסרת בגדים גם במשלי כה , כ : " מעדה בגד ביום קרה " . במקום " ויכס " , שהוא פועל יוצא , יש מן החוקרים החדשים הסבורים שיש לקרוא כאן " ויתכס " , כמתחייב מן ההקשר ( ראו לדוגמה מלכים - ב יט , ב ) , אלא שהצעה זו אינה משנה את משמעות הכתוב .
|
|