|
|
עמוד:18
י " ז בתמוז ) . ראשיתו במילים " מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה - הוא יעננו " , והמשכו בשורה ארוכה של דוגמאות מקראיות אחרות של היענות ה ' לתפילת האדם : " מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח - הוא יעננו , מי שענה ליעקב בבית אל - הוא יעננו" וכן הלאה . כך נזכרות בין השאר כל הדמויות שהמשנה מדברת עליהן ונוספים עליהן יוסף בבית האסורים , משה בחורב , חזקיה מלך יהודה בחוליו , מרדכי ואסתר בשושן הבירה ואחרים . גם כאן נזכר יונה ( אחרי אליהו ואלישע ולפני חזקיה ) המתפלל " במעי הדגה " . על קריאת ספר יונה כהפטרה בתפילת מנחה של יום הכיפורים מעידה מסורת המיוחסת לתנאים ( " תנו רבנן " ) בתלמוד הבבלי ( מגילה לא ע " א ) : " ביום הכיפורים ... במנחה קורין בעריות [ הכוונה לפרק יח בספר ויקרא ] ומפטירין ביונה " . אלא שיש יסוד להשערה שמסורת זו מלמדת בעיקר על מה שנהוג היה בבבל , בעוד שבארץ ישראל של ימי חז " ל ( במאות הראשונות לספירה ) התקשו לקיים מנהג זה בשל השימוש שעשו בו ראשוני הנוצרים ( וראו עוד להלן בפירוש ל - ג , י ) . אלה מצאו בספר יונה ראיה כי ניתן לזכות בחסדו של האלוהים על ידי אמונה בו ותיקון העוולות החברתיות : " ויאמינו אנשי נינוה באלוהים ... וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם " ( ג , ה - ח ) . האלוהים , טענו אבות הכנסייה , לא דרש מאנשי נינוה - שאליהם שלח את נביאו - קיום מצוות ( כגון מילה או כשרות ) , ודי היה לו במה שעשו . פרשנות זו לספר יונה לא תאמה את תפיסת עולמם של חכמינו בארץ ישראל , במאבקם כנגד הנצרות , ועל כן פירשו את ספר יונה לא כספר החזרה בתשובה אלא כספר הרחמים והחמלה . חכמינו בבבל הפרסית , שלא עמדו בעימות של ממש אל מול הנצרות , לא ראו רע בקריאת הספר במרכזו של יום החזרה בתשובה והכפרה . יש אף רגליים להשערה שבארץ ישראל , עד לתקופה שבה נכבשה הארץ בידי המוסלמים וסכנת העימות היהודי - נוצרי נעלמה , קראו במנחה של יום כיפורים את סיפור אליהו הגובר בכרמל על נביאי הבעל והאשרה - אות לנצחון האמונה באל היחיד על האלילות ( מלכים -א יח ) . השערה זו מבוססת על מציאת פיוטים למנחה של יום הכיפורים המזכירים את סיפור אליהו ומטעימים את חשיבותו ליום זה . ראוי להזכיר כי עלייה לקריאת " מפטיר יונה " במנחה של יום הכיפורים נחשבת כסגולה לעשירות ומעניקה כבוד רב לקורא , עד שבקהילות רבות - במזרח ובמערב גם יחד - מוכנים אנשים לשלם סכומי עתק על הזכות לקרוא הפטרה זו . בין כך ובין כך , מאז המאה השביעית חזר ספר יונה גם בארץ ישראל למעמדו המיוחד במסגרת תפילות יום הכיפורים , דבר המסביר את השימוש בו במסגרת פיוטים שנכתבו ליום זה , כגון יצירתו של הפייטן יצחק אבן גיאת ( ספרד , המאה הי " א ) , שנועדה לתפילת מוסף של יום הכיפורים ונביא ממנה משפטים אחדים . כך ראשית הפיוט , המביא בסופי חלק מן הטורים קטעי פסוקים מספר יונה : אל נורא עלילה / דרך לבעלי מעילה / הורה למצא מחילה , [ = האלוהים הראה מה הדרך שבה יכולים חוטאים למצוא כפרה ] נוראותיו גלה / להודיע כל פעלה / כי לו לבד הגדלה . [ = גילה לכל יצוריו את גדולתו הבלעדית ] יזם להשיב גמולה / לעיר מני עד שתולה / נינוה העיר הגדולה , [ = ביקש להעניש את נינוה , העיר הקיימת כבר מימי בראשית ] יום צוה ציר אמוני / " קום קרא חזיוני / כי עלתה רעתם לפני " . [ = וציווה את הנביא לקרוא את נבואתו ] ציר בשובם לנכח / בן כי ירב סלח - / ויקם יונה לברח . [ = כשנוכח השליח לדעת , כי אנשי נינוה יחזרו בתשובה , הבין כי האל יסלח להם ועל כן ברח ] ובהמשך העלילה , מרגע שהמלחים גילו את זהותו של יונה ושמעו את בקשתו שיטילוהו לים : יחד המו וחלו / וחתרו - אולי יועילו / אל היבשה ולא יכלו . [ = המלחים יראו והתרגשו ] אז כנכבד כנבזה / צעקו לאל נעלם , כל חוזה / " אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ! " [ = כולם כאחד התפללו לאל שאיננו נראה ]
|
|